הפרקליטות מפרסמת הבוקר (ראשון) את דוח סיכום שנת 2019. הדוח מחולק לשני חלקים עיקריים – הפרקליטות הפלילית, והפרקליטות האזרחית ואלו מחולקים למעל 20 תתי נושאים שונים לפי יחידות ונושאים.
בפתח הדוח, ציינו המשנים לפרקליט המדינה כי הפרקליטות יחד עם שאר מערכות אכיפת החוק עברה שנה מטלטלת נוספת, "שנה שרובה עבר עלינו ללא פרקליט מדינה על המשמעויות המכבידות, המקצועיות והארגוניות מכך. אין צורך להכביר מילים על המתקפות אותן חווה המערכת כולה, פעמים רבות באופן החוטא לאמת ומעוות את עשייתנו החשובה. אנו רואים בחומרה רבה את הניסיונות להלך אימים על הפרקליטים, משרתי ציבור מסורים, העושים מלאכתם נאמנה. נוסיף להיות קשובים לביקורת המבקשת תיקון. נוסיף לדחות טענות שקריות ומטעות, ונוסיף לעמוד על משמר שלטון החוק".
כוח אדם: בפרקליטות הועסקו נכון לסוף שנת 2019 כ-2,093 עובדים, מתוכם 1,184 פרקליטים, 169 עובדים מינהליים, 372 מתמחים, 129 סטודנטים, 101 בני שירות ו-38 חוקרי מח"ש. ארגון "צעיר" – 35% מהפרקליטים הם עד גיל 35, ובסה"כ 61% מהפרקליטים הם עד גיל 40. כ-8% מעובדי הפרקליטות הם בני החברה הדרוזית, הערבית והצ'רקסית, מחציתם פרקליטים. שיעור זה עלה ב-57% מאז 2014. 42 מעובדי הפרקליטות (2%) הם יוצאי אתיופיה. מדובר בגידול של כ-10% משנת 2018.
תיקי חקירה: במהלך 2019 העבירה משטרת ישראל לפרקליטות כ-31 אלף תיקי חקירה, 37% מתוכם עם המלצת גניזה. כ-67% מתיקי הפרקליטות (כ-19 אלף תיקים) שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 טופלו בתוך כחודש ממועד קבלתם. בשנה זו נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים, מבלי שהוגש בהם כתב אישום (מדובר בתיקים שנפתחו במהלך 2019 ובשנים קודמות). כמחצית מהתיקים נגנזו בעילה של חוסר ראיות, 23% נגנזו בעילה של מכלול נסיבות העניין אינו מצדיק העמדה לדין ו-18% נגנזו בעילה של חוסר אשמה. ביחס לעילת חוסר אשמה מדובר בהמשך מגמת העלייה שהחלה לפני כשנתיים, נוכח השינוי בהנחיית פרקליט המדינה בעניין זה.
כתבי אישום ותוצאות הליכים משפטיים: כ-4,000 כתבי אישום הוגשו בשנת 2019. בממוצע רב-שנתי, מגישה הפרקליטות מידי שנה כתבי אישום בכ-22% מתיקי הפרקליטות שנפתחו, ואשר לא הומלץ מראש ע"י המשטרה לגנוז אותם. 84% מכתבי האישום שהסתיימו לאחר הליך שיפוטי בשנת 2019 הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית.
אכיפה אזרחית: היחידה לאכיפת אזרחית ומחוזות הפרקליטות הגישו 184 תביעות יזומות, בהיקף של כ-706 מיליון שקלים, רובן המוחלט בתחום הנזיקין, המקרקעין וחוזים וחיובים.
הפרקליטות מטפלת בכ-10% מהתיקים הפליליים במדינת ישראל, העוסקים בעבירות החמורות שבספר החוקים. יתר התיקים מטופלים בעיקר ע"י חטיבת התביעות במשטרת ישראל. גם בשנת 2019 חלה ירידה במספר תיקי החקירה שהועברו ממשטרת ישראל לעיון הפרקליטות, כאשר הועברו כ-31,700 תיקי חקירה (לעומת כ-34,300 שהועברו ב-2018), ונפתחו על בסיסם כ-29 אלף תיקי פרקליטות. יצוין, כי תיק פרקליטות יכול לכלול יותר מתיק חקירה אחד, ותיק פרקליטות יכול להוליד יותר מכתב אישום אחד.
בכ-37% מתיקי הפרקליטות שנפתחו ב-2019 המליצה המשטרה לסגור את התיק. מאחר שהתיקים המועברים לפרקליטות מהמשטרה הם בגין עבירות שאין בסמכות המשטרה להכריע בהן, התיקים הללו מועברים לעיון ראשוני של פרקליט. במרבית התיקים אישרה הפרקליטות את המלצת המשטרה לגניזת התיק ובמיעוט מובהק מהתיקים הללו הוגש כתב אישום, על אף המלצת הגניזה..
בשנת 2019 נסגרו במחוזות הפרקליטות כ-17 אלף תיקים שנפתחו בפרקליטות בשנת 2019 או בשנים קודמות, מבלי שהוגש בהם כתב אישום. עילות הסגירה המרכזיות הינן חוסר ראיות (49%), נסיבות העניין אינן מצדיקות העמדה לדין (23%) וחוסר אשמה (18%).
ב-2019 נמשכה מגמת העלייה בשיעור התיקים שנגנזו בעילה של חוסר אשמה (18% לעומת 15% בשנת 2018 ו-12% ב-2017). עלייה זו נובעת בין השאר מתיקון הנחיית פרקליט המדינה 1.3, ששינתה את נקודת האיזון בין תיקים שנסגרים בעילה של חוסר אשמה לתיקים שנסגרים בעילה של חוסר ראיות. זאת, במטרה להוביל במכוון לכך שיותר תיקים ייסגרו בעילת חוסר אשמה, המיטיבה יותר עם החשוד. משמעות הדבר היא שלאלפי אזרחים נוספים נסגר התיק בעילת היעדר אשמה, ולא בעילת היעדר ראיות, על כל המשתמע מכך.
תיקים הממתינים לבירור דין (מב"ד): מב"ד הוא תיק שנפתח בפרקליטות וטרם התקבלה בו החלטה אם להגיש כתב אישום או לגנוז אותו באחת מעילות הגניזה. בשנים האחרונות הפרקליטות שמה לה כמטרה מרכזית לצמצם את מלאי התיקים הממתינים להכרעה בכלל, ובפרט את מלאי התיקים הממתינים להכרעה תקופה של למעלה משנתיים, ובין שנה לשנתיים. כאמור לעיל, כשני שלישים מתיקי הפרקליטות טופלו בתוך חודש ממועד קבלתם מהמשטרה. נכון לסוף שנת 2019 נותרו בכלל הפרקליטות רק 226 תיקים הפתוחים למעלה משנתיים ואשר טרם התקבלה בהם החלטה סופית (כולם בשלבי טיפול מתקדמים). מתוך תיקים אלה, ב-158 תיקים התעכבה קבלת ההחלטה הסופית מסיבות שאינן תלויות בפרקליטות.
כתבי אישום: במהלך שנת 2019 הוגשו על ידי מחוזות הפרקליטות 4,003 כתבי אישום (לא בהכרח בגין עבירות שבוצעו בשנה זו), ירידה קלה ביחס ל-2018, בה הוגשו 4,096 כתבי אישום. כמחצית מכתבי האישום הוגשו לבתי משפט השלום, 37% לבתי המשפט המחוזיים, 10% לבתי המשפט לנוער ו-4% לבתי המשפט לתעבורה.
המחוז שהגיש את מרב כתבי האישום הוא מחוז דרום (21%), לאחריו מחוז מרכז (19%), ירושלים (18%), חיפה ות"א (15% כל אחד), צפון (11%) ומיסוי וכלכלה (1%). פילוח תחומי כתבי האישום בכל מחוז מצוי בתרשים 13 שבעמוד 27 בדו"ח. בצד 56% מכתבי האישום שהוגשו בשנה החולפת הוגשו גם בקשות למעצר עד תום ההליכים או לשחרור בתנאים מגבילים של הנאשמים.
תוצאות ההליכים הפליליים שהסתיימו ב-2019
בשנת 2019 הופיעו פרקליטים מכל המחוזות הפליליים בכ-74 אלף דיונים בבתי משפט השלום והמחוזי ברחבי הארץ, כ-72% מההופעות היו בפני ערכאה ראשונה.
בשנה זו הסתיימו בבתי המשפט כ-4,408 הליכים שיפוטיים, שהתנהלו נגד כ-5,688 נאשמים (כמובן שאין מדובר בהליכים שהחלו כולם באותה שנה). כ-84% מהנאשמים הורשעו הרשעה מלאה או חלקית. לגבי 5% נוספים נקבע כי הם ביצעו את העבירה אך הם לא הורשעו ("אי הרשעה") ו-3% זוכו באופן מלא. ביחס ל-3% נוספים הפרקליטות חזרה בה מכתב האישום, ולגבי 3% נוספים הופסקו או הותלו ההליכים.
בדומה לשנים קודמות, ההליך השיפוטי של כ-81% מהנאשמים שהורשעו הרשעה מלאה או חלקית או שמשפטם הסתיים באי-הרשעה בשנה זו, הסתיים במסגרת הסדר טיעון (והם מהווים 69% מכלל הנאשמים שמשפטם הסתיים ב-2019). 86% מהסדרי הטיעון הוצגו לבית המשפט בשלב שלאחר הגשת כתב האישום ובטרם שמיעת הראיות בתיק.
ערעורים פליליים: בשנת 2019 הוגשו בסך הכל כ-3,040 ערעורים לבית המשפט העליון ולבתי המשפט המחוזיים, כ-87% מהערעורים הוגשו ע"י הנאשמים ולא ע"י המדינה.
לבתי המשפט המחוזיים ברחבי הארץ הוגשו 2,558 ערעורים פליליים. ערעורים אלו הוגשו הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות הפרקליטות (393), הן ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה הראשונה ע"י יחידות התביעה המשטרתית או יחידות אחרות (2,157). במהלך 2019 התקבלו פסקי דין ב-422 ערעורים שנשמעו בבתי המשפט המחוזיים, ש-82 מתוכם הוגשו ע"י המדינה. כ-67% מערעורי המדינה בערכאה זו התקבלו באופן מלא או חלקי, לעומת כ-35% מערעורי הנאשמים שהתקבלו באופן מלא או חלקי.
לבית המשפט העליון הוגשו בתקופה זו 488 ערעורים פליליים ביחס לתיקים שנוהלו בערכאה ראשונה ע"י יחידות הפרקליטות, 16% מהם הוגשו ע"י המדינה והיתר ע"י הנאשמים. 79% מהערעורים נסובו על גזר הדין (קולת העונש או חומרתו). במהלך 2019 התקבלו פסקי דין ב-679 ערעורים שנשמעו בבית המשפט העליון, 74 מתוכם הוגשו ע"י המדינה. 54% מערעורי המדינה התקבלו באופן מלא או חלקי ע"י בית המשפט. מבין ערעורי הנאשמים שהוכרעו בשנה זו, 75% נדחו או נמחקו ורק רבע התקבלו באופן מלא או חלקי.
ועדות שחרורים
ועדות שחרורים הן ועדות מינהליות בעלות סמכויות מעין שיפוטית, ובהן הסמכות להחליט על שחרורם על-תנאי של אסירים שעונשם עולה על שנת מאסר אחת, ושריצו לפחות שני שלישים מתקופת מאסרם. על החלטות הוועדה ניתן להגיש עתירה מינהלית לביהמ"ש לעניינים מינהליים, ועל פסק דינו ניתן לבקש רשות ערעור לעליון. פרקליטויות המחוז הפליליות מופיעות בהליכים אלה מטעם היועמ"ש, ומציגות בפני הוועדה את האינטרס הציבורי בשאלת שחרורו המוקדם של כל אסיר. בבקשות רשות ערעור בבית המשפט העליון מופיעים מטעם היועמ"ש פרקליטי מחלקת הבג"צים.
כ-20% מכ-74 אלף הדיונים בהם הופיעו הפרקליטים במחוזות הפליליים בשנת 2019 (כ-15 אלף דיונים) היו קשורים בהליכי השחרור המוקדם של האסיר או במאסר עצמו. בשנה זו התקבלו החלטות בכ-3,000 בקשות לשחרור מוקדם לאחר ריצוי שני שלישים מתקופת המאסר, 44% מתוכן התקבלו (ב-21% מהמקרים היה זה בהסכמת היועמ"ש), ואילו ב-56% מהמקרים הבקשה נדחתה.
משפטים חוזרים: בשנת 2019 הוגשו 23 בקשות למשפט חוזר, בהן טיפלה המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה. ב-15 בקשות מתוכן ניתנה החלטה ע"י ביהמ"ש העליון, 14 מהן נדחו ואילו 1 התקבלה בהסכמת הפרקליטות. עוד נדחו בשנה זו 9 בקשות למשפט חוזר שהוגשו בשנים קודמות.
עבירות הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור
מדיניות התביעה הכללית בכל הנוגע לעבירות המשיקות לחופש הביטוי היא ככלל מדיניות זהירה ומצמצמת. לפיכך, נקבעה הנחיה 14.12 להנחיות פרקליט המדינה, הדורשת אישור מראש של המשנה לפרקליט המדינה (תפקידים מיוחדים) לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק בעניין בעל רגישות ציבורית רבה. אישור שכזה נדרש לפתיחה בחקירה או לסגירת תיק, בין היתר, בעבירות של הסתה לאלימות, לגזענות ולטרור. נוכח חשיבותו של חופש הביטוי, המחוקק אף קבע כי טרם העמדה לדין בעבירות אלה נדרש אישורו של היועץ המשפטי לממשלה להעמדה לדין.
בשנת 2019 התקבלו בפרקליטות 173 בקשות של המשטרה לאשר פתיחה בחקירה בחשד להסתה, 140 מהן בגין הסתה לאלימות ולטרור ו-33 בגין הסתה לגזענות. מדובר בירידה ביחס ל-2018.
ב-2019 אושר להגיש 20 כתבי אישום בגין הסתה לאלימות ולטרור ואחד נוסף בגין הסתה לגזענות. גם כאן מדובר בירידה משמעותית ביחס לשנים הקודמות. כמו כן, ב-10 כתבי אישום בשנה החולפת נכללה נסיבה מחמירה של ביצוע העבירות ממניע גזעני או ממניע של עוינות כלפי ציבור.
אכיפה כלכלית
בשנים האחרונות השלימה הפרקליטות פריסת חוליות אכיפה כלכלית בכל המחוזות, במטרה להעצים את אפקטיביות הטיפול בשלילה של רכוש שהופק מביצוע עבירות חמורות. כחלק מהמאמצים במלחמה בפשיעה המאורגנת, שמה לה הפרקליטות בשנים האחרונות כיעד מרכזי, להביא לגידול משמעותי בשיעור הכספים והרכוש הנתפסים זמנית והמחולטים באופן סופי או נשללים מהעבריין בדרך אחרת בצו שיפוטי. בחילוט סופי הכוונה היא להעברה של רכוש (הקשור לעבירה או רכוש בשווי רכוש שהולבן) לקניינה של המדינה, במטרה להגיע לתוצאה צודקת יותר, לעקר את הכדאיות שבפשיעה, למנוע המשך ביצוען של עבירות נוספות תוך שימוש ברכוש ולהגביר את ההרתעה.
במסגרת כתבי אישום שהוגשו במהלך שנת 2019, ביקשה הפרקליטות שבית המשפט יורה על חילוט רכוש מעבריינים בהיקף של כ-325 מיליון שקל (לעומת כ-262 מיליון שקל ב-2018). בקשות אלו נוגעות, ברובן המכריע, לתפיסות שהיו בשנים קודמות. צפוי כי כתבי האישום ובקשות החילוט יתבררו במהלך השנים הבאות בבתי המשפט השונים עד לקבלת החלטה סופית.
מניתוח התיקים שהסתיימו בגזר דין בשנת 2019 (כתבי האישום הוגשו בדרך כלל כמה שנים קודם לכן), עולה כי מלכתחילה בתיקים אלה הוגשו בקשות חילוט בהיקף של 189 מיליון שקל, ובסופו של יום נשללו מהעבריינים בהחלטות שיפוטיות כ-168 מיליון שקל (מהם 91 מיליון באמצעות חילוט + 77 מיליון באמצעות שומות מס שיצאו על הפקת הכנסות מהפעילות הפלילית), וסכומים נוספים בהטלת קנסות.
המחלקה להנחיית תובעים מוסמכי היועץ המשפטי לממשלה
המחלקה היא יחידת מטה בפרקליטות המדינה האמונה על נושא התביעה בתחום התכנון ובנייה, התביעה העירונית ברשויות המקומיות והתביעה הממשלתית במשרדי הממשלה, ביחידות הסמך ובתאגידים הסטטוטוריים. המחלקה משמשת בית מקצועי לתובעים פליליים הפועלים מכוח הסמכה מאת היועץ המשפטי לממשלה: כ-200 תובעים בתחום התכנון והבניה, כ-200 תובעים ב-21 גופי תביעה מדינתיים (במשרד להגנת הסביבה, משרד החקלאות וכו') וכ-275 תובעים ב-255 גופי תביעה ברשויות המקומיות, תובעים אשר מהווים חלק משמעותי וחשוב במערך התביעה הכללי.
במהלך שנת 2019 הוגשו כ-3,100 כתבי אישום בתחום התכנון והבנייה ברחבי הארץ ע"י התובעים בוועדות המקומיות לתכנון ובנייה, לעומת 2,800 כתבי אישום ב-2018.
מחלקה לחקירות שוטרים (מח"ש)
בשנת 2019 הגישה מח"ש 66 כתבי אישום, נחתמו 32 הסדרים מותנים ו-335 תיקים הועברו לבחינת מחלקת המשמעת במשטרת ישראל. מחויבותה של מח"ש למיצוי הדין עם שוטרים שנמצאו די ראיות לכך שעברו עבירות אלימות באה לידי ביטוי בנתון לפיו למעלה משליש מ-66 כתבי האישום הם בגין עבירות אלימות. 20% מכתבי האישום הוגשו בגין עבירות על טוהר המידות והסדר הציבורי (ובהן שוחד, הפרת אמונים, שיבוש הליכי משפט ובידוי ראיות).
מתוך 80 תיקים שהסתיימו בשנת 2019, 63 מהם (79%) הסתיימו בהרשעה מלאה או חלקית, או בקביעה כי העבירה בוצעה אך הנאשם לא יורשע.
בשנת 2019 קיבלה מח"ש החלטות סופיות בכ-2,400 תיקים:
תיקים לאחר חקירה באזהרה (23% מהתיקים בהם התקבלה החלטה): ב-539 תיקים התקבלה החלטה לאחר חקירה באזהרה של שוטר אחד או יותר. ב-66 תיקים הוגש כתב אישום פלילי; ב-32 תיקים נחתמו הסדרים מותנים; 127 תיקים הועברו לטיפול מחלקת המשמעת במשטרה, חלקם עם החלטה מחייבת על העמדה לדין משמעתי וחלקם לבחינה או עם המלצה להעמדה לדין משמעתי. המשמעות היא שב-42% מהתיקים בהם היתה חקירה פלילית של מחלקת החקירות במח"ש, החליטה פרקליטות מח"ש על המשך טיפול – פלילי או משמעתי.
תלונות שנבדקו (בהליך "בדיקה מקדימה") והתברר כי אינן מצדיקות חקירה פלילית (15%): אלו תיקים שלאחר ביצוע הליכי בדיקה קבע פרקליט בכיר כי הופרך בהם החשד הראשוני, בין משום שנמצא שהשוטר פעל כדין ובין אם משום שנמצא שמעשיו אינם מצדיקים את זימונו לחקירה פלילית. ככל שעולה מתיקים אלה חשד לביצוע עבירה משמעתית, הם מועברים להמשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה. 49 מתוך 364 התיקים שנגנזו במסלול זה הועברו למחלקת המשמעת.
תלונות ללא חקירה באזהרה וללא בדיקה פלילית (62%): מדובר בפניות שמתקבלות במחלקה ונבחנות באופן מקצועי ע"י ראש צוות חקירה ופרקליט מוסמך ולאחר בחינתן, כאמור, נמצא כי אין מקום לפתיחה בחקירה או בבדיקה פלילית. ככל שהתלונות מעלות חשד לביצוע עבירה משמעתית, הן מועברות להמשך טיפול מחלקת המשמעת במשטרה (וכך נעשה לגבי 159 תיקים ב-2019). 56% מהתיקים הללו נגנזו ב-2019 בשל היעדר עבירה פלילית או משום שאינם בסמכותה של מח"ש.
יחידת הסייבר
בשנת 2019 נפתחו ביחידת הסייבר 56 תיקי פרקליטות פליליים (חלק ניכר מהם מרובי חשודים ורחבי היקף או מרובי נפגעים) והוגשו כ-37 כתבי אישום (על בסיס תיקים אלה ותיקים שנפתחו בשנים קודמות).
תפישת האכיפה אלטרנטיבית שפותחה ביחידת הסייבר כוללת נקיטת שורה של פעולות משפטיות וטכנולוגיות, שמטרתן צמצום הנזק הנגרם כתוצאה מפעילות אסורה או עבריינית המתרחשת במרחב המקוון. האכיפה האלטרנטיבית מתמקדת בעבירה, ולא במבצעהּ; בפרסום האסור, ולא במפרסם.
בשנת 2019 נמשך גידול בפעילות האכיפה האלטרנטיבית במישור הוולונטרי כלפי עבירות פליליות המתבצעות במרחב המקוון, והוגשו כ-19,600 בקשות להסרת תכנים, לעומת כ-14,200 בשנת 2018 וכ-12,350 בשנת 2017. ב-76% מהמקרים התכנים נגעו לפרסומים של ארגוני טרור או מי מטעמם, וב-22% נוספים התכנים היוו הסתה לאלימות ולטרור. 90% מהתכנים הוסרו, 1% הוסרו חלקית ו-9% מהתכנים לא הוסרו.
המחלקה הבינלאומית
ב-2019 טיפלה המחלקה ב-101 תיקי עזרה משפטית יוצאת (עניינים בהם נדרשה ישראל לעזרת מדינות זרות כדי לקדם חקירות ישראליות), לעומת 119 בשנת 2018. בשנה זו טופלו במחלקה 21 תיקי עזרה משפטית נכנסת (עניינים בהם התבקשה ישראל לבצע פעולות חקירה ואכיפה כלכלית לבקשת מדינות זרות), לעומת 23 בשנת 2018.
המחלקה הבינלאומית פועלת גם כרשות המרכזית ליישום אמנת האג להחזרת ילדים חטופים. במסגרת זו פועלת המחלקה להחזרת ילדים שנחטפו ע"י אחד מהוריהם מארץ תושבותם לארץ אחרת וכן מסייעת באכיפת הסדרי ראיה בין הורים החיים במדינות שונות. בשנה החולפת טיפלה המחלקה ב-84 תיקי חטיפת ילדים, לעומת 67 תיקים ב-2018.
יחידת העררים
יחידת העררים בפרקליטות המדינה הינה יחידת מטה אשר אחראית על הטיפול בעררים הפליליים המוגשים ע"י מתלוננים ונפגעי עבירה נגד החלטות סגירת תיקים ואי-פתיחה בחקירה של כלל גופי החקירה וגופי התביעה במדינת ישראל. כמו כן, היחידה מטפלת בעררים המוגשים ע"י חשודים בנוגע לשינוי עילת סגירה שנקבעה ביחס לחשדות נגדם, בתיקים המטופלים ביחידות הפרקליטות.
במהלך שנת 2019 נפתחו ביחידת העררים 2,141 תיקי ערר, לעומת כ-2,400 בשנה שקדמה לה. בשנת 2019 התקבלו החלטות ב-2,356 עררים על סגירת תיקים שטופלו ע"י היחידה (מדובר בתיקים שנפתחו ביחידה בשנת 2019 או בשנים קודמות). בכ-6% מהתיקים שנבחנו לגופם שונתה החלטת הסגירה המקורית.
כמו כן, בשנת 2019 התקבלו החלטות ב-72 עררים על עילת הסגירה של תיק החקירה, ב-28% מתוכם התקבל הערר ושונתה עילת הסגירה בהתאם לבקשתו של הפונה.
היחידה לעיכוב הליכים
היחידה לעיכוב הליכים הינה יחידת מטה בפרקליטות המדינה המטפלת בבקשות לעיכוב הליכים המוגשות ליועמ"ש. החוק מקנה ליועמ"ש את הסמכות לעכב את הליכי המשפט בעניינו של נאשם, בנסיבות המתאימות. הסמכות לעיכוב הליכים קיימת ממועד הגשת כתב האישום ועד למתן הכרעת הדין. מרבית הבקשות מוגשות מטעם נאשמים, אך ישנן גם בקשות לעיכוב הליכים המוגשות מטעם התביעה. יצוין כי במקרים מתאימים, מועברים התיקים לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר טרם קבלת החלטה בתיק.
במהלך שנת 2019 הוגשו למחלקה 967 בקשות לעיכוב הליכים, לעומת 1,119 ב-2018. מבין התיקים שבהם התקבלה החלטה באותה שנה, ב-60% מהם נדחתה הבקשה, ב-15% מהתיקים התקבלה הבקשה ועוכבו ההליכים הפליליים, ב-4% מהתיקים התיק הפלילי נסגר (בשל היעדר סמכות או חזרה מאישום) וב-21% התקבלה החלטת ביניים בדבר עיכוב על תנאי או המתנה לקבלת תסקיר משירות המבחן, וטרם התקבלה החלטה סופית.
פרקליטויות המחוז האזרחיות
פרקליטויות המחוז האזרחיות עוסקות במגוון רחב של נושאים והליכים בהתאם למאפיינים הדמוגרפיים הייחודיים של כל מחוז ומחוז. פרקליטויות המחוז האזרחיות מייצגות את המדינה בכל הערכאות בתחומי המחוז ובכל סוגי ההליכים האזרחיים והמינהליים בהם נדרש ייצוג של רשויות המדינה, או בהם מתייצב היועץ המשפטי לממשלה. תיקי הפרקליטות האזרחית מחולקים לתחומי תביעה מרכזיים: נזיקין, מקרקעין, קצין תגמולים, עבודה, חיובים, מיסים, משפט מינהלי ומעמד אישי.
בשנת 2019 נפתחו במחוזות האזרחיים של הפרקליטות כ-22,280 תיקי פרקליטות (עלייה של כ-3% ביחס ל-2018). כחמישית מהתיקים עסקו בתחום המינהלי, כחמישית נוספת בתחום המעמד האישי, 13% בתחום הנזיקין, 9% בתחום החיובים, 8% בתחום המקרקעין, 7% בדיני עבודה, 6% בתחום המיסים ו-6% בענייני קצין התגמולים. בעמ' 91 לדו"ח ניתן לראות את התפלגות התביעות לפי נושאים תוך חלוקה למחוזות הגיאוגרפיים.
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה
המחלקה האזרחית בפרקליטות המדינה אחראית על ייצוג המדינה בתיקים המתנהלים בביהמ"ש העליון במגוון תחומי המשפט האזרחי. המחלקה גם מייצגת את היועץ המשפטי לממשלה כאשר התייצב בתיקים בהם המדינה אינה צד ("התייצבויות יועץ"). בנוסף, המחלקה האזרחית הינה יחידת המטה של פרקליטות המדינה בתחום האזרחי הקובעת מדיניות משפטית בתיקים האזרחיים ומנחה את מחוזות הפרקליטות. במהלך שנת 2019 טיפלה המחלקה האזרחית ב-522 הליכים בבית המשפט העליון (18% מהם היא יזמה) וב-547 תיקי ליווי וייעוץ, ובסך הכל ב-1,069 תיקים (לעומת 946 תיקים ב-2018). 32% מהתיקים בביהמ"ש העליון שבהם המדינה הייתה צד עסקו במקרקעין, 16% בחוזים וחיובים, 12% בנזיקין, 7% במעמד אישי ו-7% נוספים בענייני קצין התגמולים.
התייצבויות יועץ
אחת ממשימותיה של הפרקליטות האזרחית היא להתייצב בשם היועץ המשפטי לממשלה, בהליכים משפטיים אזרחיים ומינהליים המתנהלים בפני בתי המשפט אשר המדינה איננה צד להם. מדובר בעמדות רוחב המוגשות בשם היועמ"ש, במקרים ייחודיים בהם מצא לנכון היועץ להתייצב, או לבקשת בתי המשפט המעוניינים לקבל את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה בטרם יפסקו בסוגיה חדשנית או עם השלכת רוחב. בשנת 2019 התייצבו יחידות הפרקליטות האזרחית בשם היועמ"ש ב-56 תיקים, 32% מהתיקים עסקו בתובענות ייצוגיות, 21% בתחום המשפט המינהלי ו-18% בדיני עבודה.
כמו כן, ב-2019 הועברו לבחינת היועמ"ש 242 הסדרי פשרה בתובענות ייצוגיות, ולאחר בחינתם החליט היועמ"ש – בשיתוף ייעוץ וחקיקה – להגיש התנגדויות ב-45 הסדרים. בנוסף להתנגדויות, הגישה הפרקליטות 22 עמדות של גורמים מקצועיים ביחס להסדרים שהועברו לבחינה.
אכיפה אזרחית
אכיפה אזרחית היא שם כולל לפעילותה האקטיבית והיזומה של פרקליטות המדינה לשימוש בכלים מתחום המשפט האזרחי והמינהלי בשלושה תחומים: אכיפת חוק, הגנה על קניין הציבור וזכויותיו וסיוע למשרדי הממשלה ביישום מדיניות ורגולציה – והכל בהתאם ליעדי העל של פרקליטות המדינה. היחידה לאכיפה אזרחית היא יחידת מטה אסטרטגית בפרקליטות המדינה, שאחראית על ייזום הליכים אזרחיים לשם שמירה על נכסי המדינה, הקופה הציבורית, התקינות השלטונית והתמודדות עם תופעות של הפרות בוטות של החוק, והיא גם פועלת להגשמת יעדים אלה כיחידה מבצעת: נקיטה בהליכים משפטיים, הובלת שולחנות עגולים וליווי הליכי רגולציה למיניהם. במסגרת זו וכתחום נרחב, מרכזת היחידה את הטיפול בבוררויות הענק הנוגעות לפרוייקטי תשתית (BOT/PPP) – בתחום ההתפלה, הקמת מתקני אנרגיה, תחבורה ועוד.
לצד תפקידיה אלה, מפקחת היחידה לאכיפה אזרחית על הליכים משפטיים המנוהלים ע"י עורכי דין חיצוניים במיקור חוץ. מטרת מנגנון מיקור החוץ הינה לאפשר לפרקליטויות המחוז להתמקד בתיקים השלטוניים והמשמעותיים, לרבות בתחום האכיפה האזרחית.
בשנת 2019 הוגשו ע"י היחידה לאכיפה אזרחית וע"י מחוזות הפרקליטות האזרחיים 184 תביעות יזומות בהיקף של למעלה מ-708 מיליון שקל. 67% מהתביעות היזומות שהוגשו עסקו בתחום הנזיקין, 18% בתחום החוזים והחיובים ו-13% בתחום המקרקעין. בשנת 2019 נפסקו לטובת המדינה 290 מיליון ש"ח בתביעות שהגישה היחידה בשנים 2019-2015.
בתחום האכיפה המשולבת בשנת 2019 התקיימו 60 מבצעי אכיפה משולבת וכן פעולות אכיפה משולבת משלימה.
מחלקת הבג"צים
מחלקת הבג"צים אחראית על ייצוג משרדי הממשלה, רשויות שלטוניות נוספות והיועץ המשפטי לממשלה, בהליכים המתנהלים בבית המשפט העליון בתחומי המשפט המינהלי והחוקתי. בשנת 2019 נמשכה מגמת הירידה במספר העתירות שהוגשו לבג"ץ (לצד המשך העלייה במספר הערעורים המינהליים). ירידה זו נובעת מתיקון חקיקה ב-2018 שהסמיך את בתי המשפט המינהליים לדון בעניינים שנידונו קודם לכן בבג"ץ, וכן מהעובדה ש-2019 לכל אורכה היתה שנת בחירות, ולכך יש השלכה הן על היקף החלטות המדיניות שקודמו ע"י משרדי הממשלה והן על חקיקה וחקיקת משנה, שבד"כ נתקפות בעתירות לבג"ץ בסמוך לאחר קבלתן.
בשנת 2019 נפתחו במחלקת הבג"צים כ-1855 הליכים (ירידה של כ-13% ביחס ל-2018). 22% מהעתירות לבג"ץ עסקו במעצרים מינהליים, 13% בענייני איו"ש ועזה, 6% בענייני הגירה ומינהל אוכלוסין, 6% נוספים במניעת פגישה עם עו"ד ושיעור דומה בענייני משפט פלילי.
כידוע, בשנת 2019 התקיימו שתי מערכות בחירות לכנסת. באותה שנה טופלו במחלקת הבג"צים למעלה מ-90 הליכים בפני ועדת הבחירות. 23% מהם בקשות לצווי מניעה ביחס לתעמולה, 23% בקשות לפסילת מועמדים ורשימות ו-7% עסקו בכשירות מועמדים.
המחלקה למשפט העבודה
המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה מרכזת ומנחה את תחומי הפעילות השונים של משפט העבודה והביטחון הסוציאלי. חלק נכבד מעבודת המחלקה מתרכז בייצוג המדינה בתיקים ובערעורים הנדונים בבית הדין הארצי לעבודה. זאת, הן בהליכים מתחום משפט העבודה הקיבוצי ומשדה משפט העבודה הפרטי; הן במסגרת פעילות הממשלה כמעביד והן תחת כובעה של המדינה כמסדירת תחום משפט העבודה והביטחון הסוציאלי.
במהלך שנת 2019 נפתחו 261 תיקים בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה (לעומת 304 ב-2018), 22 מהם היו התייצבויות של היועמ"ש בבית הדין הארצי ובבג"ץ. 34% מהתיקים עסקו בערעורים לבית הדין הארצי לעבודה על פסיקות בתי הדין האזוריים, 30% עסקו בעתירות לבג"ץ נגד פסקי דין של בית הדין הארצי לעבודה, 11% היו בקשות רשות ערעור לביה"ד הארצי, וכ-7% היו סכסוכים קיבוציים בביה"ד הארצי ובמוסד לבוררות מוסכמת. בנוסף, נפתחו 86 תיקי ליווי במסגרתם לוו המחוזות השונים בסוגיות משפטיות רוחביות.
המחלקה הפיסקאלית
המחלקה הפיסקאלית בפרקליטות המדינה היא יחידת מטה האחראית על תחום המיסים, בהיבט האזרחי ובהיבט הפלילי. חלק ניכר מתיקי המס שבטיפול המחלקה הם בעלי השלכות רוחב משמעותיות, הן מבחינת האופן בו הם חלים על החייבים והעוסקים במשק והן מבחינת היקפם הכספי. המחלקה הפיסקאלית אחראית על ייצוג המדינה בבית המשפט העליון בתיקי מס אזרחיים ופליליים, ובעתירות לבג"ץ המעוררות שאלות בתחום המיסוי. כן מעורבת המחלקה בעתירות מינהליות, בתובענות ייצוגיות ובתביעות שונות שמוגשות נגד רשות המיסים, או בתביעות שמערבות שאלות מיסוי וגביה מינהלית – בפרט בתיקים בהם מתבקשת עמדת היועץ המשפטי לממשלה בענייני מס.
במהלך שנת 2019 נפתחו בבית המשפט העליון 127 תיקים, בהליכים המרכזיים המצויים בטיפול המחלקה: 112 תיקים (88%) בהליכים אזרחיים ומינהליים ו-27 תיקים (21%) בהליכים פליליים. במהלך שנת 2019 התקבלו פסקי דין ב-104 הליכים אזרחיים ומינהליים, ב-90% מהם עמדת המדינה התקבלה ע"י בית המשפט העליון באופן מלא, ב-7% נוספים היא התקבלה חלקית וב-3% היא נדחתה.
השנה נפתחו 56 הליכים במחוזות השונים, אשר במסגרתם נעשה שימוש בסמכויות הייחודיות המוקנות לרשות המיסים לצורך לגביית מס עוד בטרם הפיכתן של שומות לסופיות. סכום המס הכולל בתיקים הללו גבוה מ-330 מיליון שקל; ובמסגרת הליכי הגבייה הוטלו עיקולים על כסף ועל רכוש בשווי כולל של כ-314 מיליון שקל.
מי חוקר את הפרקליטות המושחתת??