מזכיר תקופות אפלות: זינוק מחריד בתלונות על גזענות; רובם כנגד החרדים

1,450 תלונות בגין 506 גילויי גזענות ואפליה הוגשו ליחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות בשנת 2020 – יותר מפי שלושה מבשנת 2019, כך עולה מדוח היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות.

על פי הדו"ח שהתפרסם היום (רביעי) 27% מהתלונות עוסקות בגזענות כלפי החברה הערבית ושיעור זהה עסק ביוצאי אתיופיה. 19% מהתלונות עוסקות בגזענות נגד המגזר החרדי, ואילו עוד 7% ביוצאי ברית המועצות. 20% עוסקות באוכלוסייה הזרה בישראל וקבוצות אחרות.

בנוסף, מפילוח התלונות לגבי יחס גזעני לפי קבוצות עולה כי 56% מהמתלוננים ליחידה בשנה שעברה פנו בקשר לאירועים ביחס לחברה החרדית, בעיקר סביב אמירות פוגעניות של אישי ציבור או אמירות נגד החברה החרדית, כאשר 15% נאמרו בקשר ליוצאי ברית המועצות לשעבר, 13% בקשר ליוצאי אתיופיה, 9% בקשר לחברה הערבית ו-1% נגד מבקשי מקלט ו-6% בקשר לשאר הקבוצות באוכלוסייה.

מתוך כלל התלונות, 26% היו בנושא אפליה במתן שירות ציבורי, 19% בנושא התבטאות גזענית, 15% בנוגע לאפליה בתעסוקה, 9% מהתלונות בנושא משטרה וגורמי אכיפה, 4% מהתלונות בנושא חינוך ו-3% בגין עבירות ממניע גזעני.

לצד הדוח, הובאו מספר דוגמאות לאירועי גזענות עליהם דווח ליחידה. כך למשל, אם ובנה מהחברה החרדית שהגיעו לקבל שירות רפואי בבית חולים ציבורי, נתקלו באמירה מצד המזכירה שהתקשרה לרופא כדי לדווח על הגעתם: "יש אצלי מישהו מבני ברק. איפה לשים אותו? מי מוכן לקבל אותו?", וכשנשאלה המכירה על ידי האם, רפואה במקצועה, מה פשר דבריה, ענתה לה: "מצטערת, אילו הנחיות משרד הבריאות". התלונה לא טופלה עקב סירובה של האם לשתף פעולה עם הגורמים.

בחודשים אפריל ומאי הוגשו 316 תלונות בגין התבטאויות בתקשורת נגד החברה החרדית בנוגע לקורונה. ולצד זה גם התקבלו תלונות על יחס מפלה מצד המשטרה ואפליה בעת קבלת שירותים שונים כלפי ציבור זה. כמו כן, התקבלו תלונות על גזענות כלפי ערבים בהקשר לקורונה. כך למשל, עובדים חיוניים מהחברה הערבית התלוננו כי קיבלו דוחות בשל יציאה למרחב הציבורי בניגוד לתקנות. מצד יוצאי אתיופיה התקבלו בין היתר תלונות בגין שיטור יתר.

מ"מ שר המשפטים בני גנץ אמר כי "הדוח שם זרקור על תופעות חשוכות שממשיכות לקרות בשירות הציבורי, חשיבותו וחשיבותה של היחידה בעבודתה לאורך כל שנת 2020 הייתה שנה קשה עבור אזרחי ישראל בצל מגיפת הקורונה שהשפיעה על רוב תחומי חיינו, ולצערנו גם הייתה קרקע פורייה לתופעות גזעניות רבות".

השופט פרופ' אליקים רובינשטיין, יו"ר המועצה הציבורית המייעצת, אמר בתגובה לדוח: "אף שהיחידה לתיאום המאבק בגזענות קמה על רקע גילויי גזענות כלפי עולי אתיופיה, 2020 התאפיינה במיוחד בגילויים כאלה כלפי הציבור החרדי, בעקבות משבר הקורונה, כפי שמגלים המספרים שבדוח, ובמידה מסוימת כלפי ערבים. במקום אחר כיניתי את תופעות הגזענות, המשתנות מתקופה לתקופה ומנסיבות לנסיבות, בשם 'גזענות ניידת', כלומר, כזאת המחפשת ומוצאת יעדים משתנים, שכלפיהם יכול 'הגזען הקטן', המצוי בתוך רבים מאתנו, למצוא את פורקנו. האתגר שלנו הוא להיאבק בכך".

עו"ד אווקה זנה, ראש היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות, אמר בתגובה לפרסום הדוח: "שנת 2020 היוותה שנה מאתגרת למאבק בגזענות בשל צירוף נסיבות מיוחד של מספר גורמים: התפרצות נגיף קורונה, בחירות בפעם השלישית ברצף והעדר תקציב מדינה. תקופת הבחירות ותקופת הקורונה העלו שיח של שנאה וגזענות".

היחידה הממשלתית לתיאום המאבק בגזענות הוקמתה בשנת 2017, במטרה לתאם ולהוביל את המאבק בגזענות בשירות הציבורי, כולל דיווח על הפעילות הממשלתית במניעת גזענות והפליה, מעקב אחר יישום ההמלצות למיגור הגזענות על ידי משרדי הממשלה השונים ופילוח התלונות שהתקבלו ביחידה מאזרחים בנושא גזענות ממסדית והפליה בשירות הציבורי.