"זה דבר שאי אפשר לתאר אותו, במסה כזאת, עם כ"כ הרבה פצועים ונפגעים זה היה דבר שאי אפשר לתאר אותו, ואני מבקש להשתתף בצערן של המשפחות כמה שאפשר לנחם בעניין הזה. אני מבקש לשלוח איחולי החלמה לפצועים".
גפני הוסיף, "אני מבקש לציין דבר נוסף, אני שנים רבות כאן, ההזדהות של הציבור בכלל, החברה בישראל בכלל, גם יהודים וערבים והחברה בכלל, הביעה הזדהות ראויה לציון עם המשפחות, עם ההרוגים והפצועים, התרמות הדם בכיכר רבין ומקומות אחרים ראויים לציון. צריך לדבר על העניין הזה ונקווה שההזדהות הזו תמשך בכל הימים".
בהמשך תקף את התקשורת. "התחלתי לשמוע פרשנים מכוח עצמם שחרדים לא אכפת להם מהמדינה ושהכל התנהל כפי שהתנהל, ומשלימים עם זה כגזרה משמיים ולא אכפת להם. אני רתחתי מזעם ששמעתי את הדבר הזה וביקשתי להוציא את הפרוטוקולים, גם בוועדה לביקורת המדינה וגם בוועדת הפנים שהייתי יו"ר, גם בוועדה הזו וגם במליאת הכנסת העלתי את העניין הזה פעם אחר פעם".
"ביקשתי להציג הצעה בפניכם ישיבה אחת מיני רבים: ביוני 2008 בהצעה במליאה אני מבקש להקים ועדת חקירה פרלמנטרית על הנושא של מירון, אני מקריא שם מכתב בשם אדם שמציין כי אינו דתי וראה אותי עושה חלקה לנכד שלי ביום רגיל שאינו ל"ג בעומר, הוא במכתב כי הוא היה מזועזע מביקור במקום וממצבו, וכי מעולם לא פגש מצב כה מביש. ואני אומר שם בישיבה ב-2008 כי יש כשל מערכתי, אין לי האשמה כלפי ממשלה כזו או אחרת, כך התייחסו למירון כל הזמן, אני אומר שאם חס וחלילה יהיה אסון במקום הזה, הוא יהיה אסון גדול מנשוא, ביקשתי הקמת ועדת חקירה פרלמנטרית בישיבה הזו לגבי מעורבות המדינה על רשויותיה, ואז זה עובר להצבעה, כולם בעד, לאחר מכן הכנסת יצאה לפגרה, אולמרט התפטר, ויצאו לבחירות. הנושא התמסמס כי הכנסת לא המשיכה, נבחרתי ליו"ר ועדת הכספים וקיימנו על כך דיון בוועדה שוב, לבוא עכשיו ולומר שהחרדים רוצים שהכל יתנהל ככה".
"המצב מביא לידי ביטוי שמדינת ישראל על כל רשויותיה הזניחה את המקום הזה, מיליון – מיליון וחצי תיירים בשנה. המקום צריך להשתנות, אתה מרגיש את עצמך בהרי ההימליה, בכביש מפותל, שאני לא רוצה לחשוב איך מפנים אנשים ומגיעים כוחות הצלה, בכל הארץ אנחנו רואים התרחבות של הכבישים, פה נוסעים מיליון וחצי איש על הכביש והוא נשאר כפי שהיה. המדינה צריכה לקחת אחריות על המקום הזה".
