דסטאו ביסט, בן ה-74 אשר נפצע אנושות לפני כשבועיים בפיגוע הדריסה ברמלה, נפטר הלילה מפצעיו. כזכור, לפני כשבועיים שני צעירים ערבים דרסו ופגעו בעוצמה רבה ביהודי בן 74, שנחבל ופונה בניידת טיפול נמרץ לבית החולים שמיר-אסף הרופא כשהוא פצוע בינוני וסובל מחבלת ראש.
לפי הדיווח באתר ווינט, במשך למעלה משבוע במשטרה "לא ידעו" מי חוקר את האירוע, והעבירו אותו מתחנת המשטרה ברמלה לבוחני התנועה – עד שהתיק חזר שוב למשטרה רמלה.
בשלב מסוים המשטרה עירבה גם את שב"כ, בעקבות חשד שמדובר באירוע על רקע לאומני. יתרה מזאת, במשך יותר משבוע אף חוקר במשטרה לא ניגש למצלמות האבטחה בקניון רמלה כדי להשיג תיעוד מהמקרה.
בסוף, השיגה המשפחה עצמה את מצלמות האבטחה. על פי תיעוד המצלמות, לאחר הפגיעה הפורעים ניסו לשוב ולדרוס זוג נוסף אשר עמדו בסמוך לו אך הם לא הצליחו בך. הפצוע נותר חבול על הכביש. עוברי אורח הזעיקו את כוחות ההצלה שטיפלו בו עד לפינוי בבית החולים וכאמור הלילה, נפטר מפצעיו.
מהמטה לביטחון רמלה נמסר בתגובה כי: "אנו כואבים על לכתו של דסטאו ביסט הי"ד שנרצח על ידי מחבלים ברמלה. מי שחשב שהשקט חזר לרחובות רמלה טועה ובגדול. המשטרה וראש העיר מנסים לצייר מציאות שקרית שמתפוצצת לנו בפנים שוב ושוב. אחרי שניסו לפוצץ מכונית ליד אשכול גנים כעת דסטאו ביסט החזיר את נשמתו בזמן שצעד ברחובות רמלה. הגיע זמן שראש העיר יפסיק להתחבא וייתן תשובות. מי שהולך לישון בלילה עם רע"מ והמפלגות הערביות בקואליציה העירונית שלו, מתעורר בבוקר לנרצחים ברחובות רמלה . דמו של דסטאו אינו הפקר".
א', קרוב משפחה שהיה עמו, סיפר ל-ynet בשבוע שעבר: "עמדנו בתחנה כשהאופניים ושני הרוכבים הגיעו במהירות. הוא נפגע, נפל על הרצפה ומהמכה ירד לו דם. חשבנו שהוא מת. הרוכבים ראו ומיד ברחו". א' ועדה נוספת סיפרו מאוחר יותר כי שמעו ששני הרוכבים דיברו בערבית ונמלטו.
בתו סיפרה כי "יום למחרת הגענו לעדות במשטרת רמלה, יחד עם עדי ראייה. חיכינו שעות עד שגבו מאיתנו את העדות. אחרי זה אמרו לנו שמעבירים את התיק לבוחני התנועה כי זאת תאונה. כשבדקנו אצל הבוחנים אמרו לנו שמחזירים לרמלה".
עורך הדין של המשפחה, בן מעוז, אמר כי "רוצחיו של דסטאו – שדרסו והותירו אותו להתבוסס בדמו – צריכים לדעת היטב כי זמנם מוגבל. אנו נפעל במרץ ולא נרפה ידינו עד שהם יובאו לדין וישלמו על מעשיהם הנפשעים. אני דורש ממשטרת ישראל ושירות הביטחון הכללי לפעול ללא דיחוי ובכל האמצעים העומדים לרשותם על מנת לתפוס את הרוצחים הנתעבים ולשכך במעט את הכאב של המשפחה האבלה".
