ביום שלישי פרצו יותר מ־20 שריפות, ולהן נוספו עוד ארבע אתמול, בשער הנגב ובאשכול, כולן נגרמו כתוצאה מבלוני תבערה ששוגרו מרצועת עזה. אולם, למרות הצהרות מערכת הביטחון בתום מבצע 'שומר החומות' כי יגיבו על כל פעילות מכיוון עזה, גם שיגור בלוני תבערה, נראה שממשלת בנט החליטה לאמץ מדיניות הכלה של שיגורי בלונים לעוטף.
אמש דיווחנו שדווח הדרג המדיני שוקל האם להגיב על כל שיגור של בלון נפץ לשטחה ואף להחריף את התגובה בכל פעם שבלון פוגע בעוטף, מדיניות שעלולה להוביל לימי קרב נוספים שיכללו שיגור רקטות לעבר ערי ויישובי ישראל. לבין אפשרות שלישית להכיל את האירוע. אם נשפוט לפי חוסר התגובה של צה"ל הלילה (בין רביעי לחמישי), נראה שראש הממשלה החדש נפתלי בנט שנהג להכריז מעל כל במה שיוביל מדיניות קשיחה מול עזה, החליט "להכיל" את שיגור הבלונים אמש.
רוב השריפות שפרצו ביומיים האחרונים אמנם לא גרמו לנזק, אך החשש מורגש היטב בקרב החקלאים בגזרה, לדעתם רק תגובה קיצונית תוביל להרתעה. למור וייץ, מגדל לימונים ותפוזים מקיבוץ ניר עם, נגרם נזק ענק מבלוני התבערה כאשר כמעט 400 עצים שנשרפו כליל והותירו 10 דונם של אדמה חרוכה. בשיחה עם 'ישראל היום' הוא אור: "בעוד כשלושה חודשים מתחילה שנת השמיטה, ואנחנו לא יכולים לשקם את החלקה הזאת ולנטוע עצים מחדש".
הוא מוסיף כי "אכלנו אותה עכשיו לשנתיים. השריפות עושות הרבה יותר נזק מטיל. אי אפשר לכבות את השריפה כשהיא בוערת". לדבריו, "יש גם את העצים שנפגעו מהחום של האש, ולא יהיה לנו יבול. זה עוד נזק שנוכל לגלות רק בעוד חודשיים".
עוד הוא מסביר כי האתגר בשריפה בפרדס שונה משריפה בשדה חיטה שבו אפשר לחצוץ בעזרת כלים הנדסיים בין מוקדי האש. "הכבאים מחכים עד שהאש תרד מעט ורק אז מתחילים לכבות, וגם לא כל כך נתנו להם להיכנס לפה, כי זה קו ישיר לעזה", מציין וייץ.
על תגובה מצד הצבא הוא מגחך: "מה שהפציצו זה מקומות נטושים עם דיונות, כדי להראות ש'דין בלון כדין קסאם', אבל תכלס כלום. לא חשבתי לרגע שיהיה שקט. ידענו שהתגובות ימשיכו להיות התגובות האלו, תושבי העוטף הם בסוף סדר העדיפויות".
