שרים בממשלה הביעו היום (ראשון) התנגדות במהלך ישיבת הממשלה לעצם השימוש במילה סגר כחלק מהמלחמה בהתפשטות בנגיף הקורונה, וזאת למרות התחלואה המטפסת, כולל מספר החולים שמצבם קשה ומספר המתים מהנגיף.
השר אלעזר שטרן אמר: "אנחנו צריכים לעקור את המילה הזו "סגר" מתוכנו. אנחנו גורמים לאנשים לחיות תחת איום".
השרה יפעת שאשא ביטון הצטרפה: "מעבר לעובדה שאנחנו צריכים להסיר את נושא הסגר מסדר היום, עצם זה שאנחנו מדברים עלזה, אנחנו מקבעים מציאות בשטח. יש ביטולים ואנשים נמצאים בחרדה קיומית על הפרנסה שלהם. ראינו גרפים – לא משנה אם מדינות עשו סגר או לא עשו סגר, או עשו סגר חלקי – הגרף של התחלואה נראה אותו דבר", טענה.
מנגד, השר עומר בר לב אמר: "אני גם לא חושב שצריך להפחיד את הציבור, אבל האמת היא שהמציאות מפחידה. המצב הכי גרוע, זה לא להזכיר את המילה 'סגר' ואז עוד ארבעה שבועות נגיע לסגר. צריך לומר את האמת – זה בידיים של הציבור".
בהמשך עברו לדון בהחלטה להחריג בתי כנסת בהם מתפללים פחות מחמישים מתפללים ממתוה התו הירוק, החלטה שאושרה ברוב דחוק בשל התנגדות חלק מהשרים, בהם איווט ליברמן ויאיר לפיד שכלל לא השתתפו עד כה בישיבות קבינט הקורונה.
השרה מרב כהן אמרה: "כאב לי לקרוא על החלטת קבינט הקורונה בנושא החרגת בתי הכנסת מהתו הירוק. כאילו לא למדנו לקח מהסבבים הקודמים. אין כל הצדקה להחרגה הזאת. זה גם הוביל כבר בעבר למוות של עשרות אם לא מאות אנשים שפקדו את בתי הכנסת וגם זה מאד מאד פוגע בסולידריות החברתית וגורם לציבור להרגיש שהחלטות מתקבלות בצורה לא עניינית. אפשר למצוא פתרונות יצירתיים שלא יקפחו חיי אדם. אצלי בשכונה מתפללים במרחב הציבורי וזה מראה שממש מחמם את הלב. בואו לא נחזור על טעויות העבר".
מזכיר הממשלה טען בתגובה כי "זו לא הייתה החלטת מדיניות, זו הייתה הנחיה משפטית". אך היועמ"ש הבהיר: "לא הייתה דרישה משפטית כזו או אחרת". ראש הממשלה נפתלי בנט סיים את הדיון באומרו: "אנחנו נבדוק את זה בפורום יותר קטן".
