עשרות רבות של אתרי עתיקות בירושלים, שבהם מערות קבורה של כהנים מימי הבית השני, סובלים מהזנחה, מהתפוררות, ממעשי שוד, משריפות ומוונדליזם לאומני – כך דווח הבוקר (חמישי) ב'ישראל היום'.
מצבם של האתרים המקודשים נחשפים בעקבות מיפוי שערך יוסף שפייזר, דוקטורנט מהחוג ללימוד ארץ ישראל וארכיאולוגיה באונ' בר-אילן וחבר מועצת עיריית ירושלים מתנועת "התעוררות".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון, אשר שפייזר העביר לו את המיפוי, אמר ל"ישראל היום" כי הנושא הוזנח במשך עשרות שנים, אך עכשיו הוא מתכוון להידבר עם רשות העתיקות, כדי לגייס תקציב להתייחסות ראשונית לעניין שהוא, לדבריו, בגדר משימה לאומית.
כך, למשל, מצבן של מערות הקבורה מימי הבית השני בגיא בן הינום שבירושלים – קשה במיוחד. חלק מהמערות הפכו למקום מחסה לעיזים ולגמלים, ופולשים גידרו אותן לצורכיהם. במערות אחרות פגע דחפור בחזית לטובת שודדי עתיקות שחפרו את פירי הקבורה בהן, כדי למצוא שם גלוסקמאות ולמכור אותן בשוק העתיקות השחור.
בחלק מהמקומות מתגוללות במערות ובסביבתן עצמות אדם, שהשודדים השליכו במהלך חפירות השוד שלהם. באחד המקומות אפשר היה להבחין בשברי כלי חרס של בקבוקים, שבימי קדם היו מכניסים לתוכם שמנים ובשמים, ומשתמשים בהם במהלך הקבורה כדי להפיג ריחות רעים.
עוד על פי הדיווח, חלק מהמערות הפגומות מעוטרות בעיטורים נדירים של צדפה, גמלונים ורוזטות. מעבר לכך, מצבם של שרידי המנזר הביזנטי, שנחקר ותועד לפני שנים אחדות ביציאה מירושלים לכיוון מעלה אדומים, דומה. מרצפת הפסיפס שבמקום כבר לא נותר הרבה. הבורות ובריכות המים במקום הפכו למזבלות, שאליהן מושלכות גרוטאות ופסולת מסוגים שונים.
שפייזר מגדיר את האתרים: "משאב חינוכי ורקע פיזי להבנת ההיסטוריה. זה אמצעי לביסוס השורשים שלנו כאן. השימור יאפשר חקירה של העבר וגם יעביר את הממצאים לדורות הבאים". שפייזר מציע שבשלב ראשון העירייה, בשיתוף רשות העתיקות, תדאג לפזר שילוט כדי שתושבי העיר יכירו בערך המקומות המדוברים. בשלב ב' יוקצה כוח אדם לפיקוח על אתרי העתיקות הללו ולניקיונם.
