האנטישמיות מרימה ראש: "היהודים שוב הפכו לקורבן באירופה"

גדעון בכר, מנהל המחלקה למאבק באנטישמיות במשרד החוץ, פורש בימים אלו מתפקידו לאחר חמש שנות פעילות שהפגישו אותו עם האנטישמיות הגואה באירופה. "להיות יהודי במקומות מסויימים באירופה – מסוכן יותר מאשר בעולם הערבי", הוא אומר כעת.

"הייתי עד לעלייה מתמשכת ועקבית בגילויי האנטישמיות במרבית המקומות בעולם, בדגש על מדינות האיחוד האירופי", הוא אומר. "אני חושב שנדרשת פעולה חד-משמעית בטווח המיידי, וגם ארוכת טווח של מדינות אירופה והאיחוד האירופי כדי להיאבק באנטישמיות. מרבית היהודים באירופה חיים היום באיזורים שבהם האנטישמיות גוברת ומרימה ראש".

בראיון לאיתמר אייכנר בויינט, מזכיר בכר כי במדינות כמו צרפת, בלגיה ושבדיה חוששים יהודים לצאת מהבית בגלל אנטישמיות: "היהודים מעדיפים להסתגר באיזורים מוגנים, יחסית. בצרפת, למשל, יהודים מוציאים את ילדיהם מבתי ספר ציבוריים לבתי ספר יהודיים, בשל התנכלויות. כמעט כל הילדים היהודים בצרפת לומדים בבתי ספר יהודיים – דבר שלא היה מעולם".

בזכות האנטישמיות בצרפת, גם לא דתיים שולחים ילדיהם לחינוך יהודי

"כמעט בכל מוסד יהודי באירופה אתה רואה אבטחה מאסיבית. יהודים חיים מאחורי חומות מגן. לך לבית כנסת בברלין, בריסל, פריז או שטוקהולם – סביר להניח שתראה אבטחה כבדה גם של גורמי הבטחון המקומיים – שוטרים וחיילים – אבל גם של הקהילות היהודיות עצמן. יש אבטחה כבדה גם על בתי ספר ומוסדות הקהילה היהודית".

בכר אומר כי אחד הסממנים הידרדרות במצב, היא הצנעתם של סממנים יהודיים ושל זהות יהודית. כדוגמה הוא מביא את קריאתו של ראש הקהילה היהודית במרסיי ליהודים בעירו להוריד את הכיפות. יהודים מסתירים מגן דוד בתוך החולצה; מכניסים את המזוזה אל תוך הבית; נמנעים מלבנות סוכה בנקודות בולטות; נמנעים מלדבר עברית ברחוב, וחובשים כובע במקום כיפה.

"מי שמזוהה כיהודי אורתודוכסי חשוף הרבה יותר לאיומים, בעיקר במדינות שבהן יש אוכלוסייה מוסלמית", מוסיף בכר. יהודים נמנעים מללכת לבית הכנסת, או מצמצמים את ההגעה שלהם לחגים בלבד. לדבריו, סקרים מראים כי במהלך הימים הנוראים נרשמה ירידה משמעותית במספר היהודים שמגיעים לבתי הכנסת.

"מאז שנת 2013 נהרגו 13 יהודים באירופה באירועים אנטישמיים, החל מהפיגוע בבית הספר היהודי בטולוז, דרך הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל, הפיגוע ב'היפר כשר' בפריז וכלה בפיגוע בבית הכנסת בקופנהגן. כולם נהרגו מהתקפות של אסלאם רדיקלי. אני לא סופר כאן יהודים שנהרגו בפיגועים כלליים באירופה".

"אין אף מיעוט דתי, אתני או תרבותי אחר באירופה שמאויים כמו היהודים", קובע בכר. "רואים סטטיסטית שהיהודים הכי סובלים מפשעי שנאה וגזענות ביחס למשקלם באוכלוסייה, בטח בהשוואה למיעוטים אחרים כמו הינדו, סיקים, ערבים וכד'. היהודים הם קורבן".

בכר מאמין כי תופעת האנטישמיות בעולם נרחבת בהרבה ממה שמקובל לחשוב: "85% מהאירועים האנטישמיים אינם מדווחים. סקר שנעשה בשנת 2013 בקרב 6,000 יהודים העלה שרובם המוחלט אינם מדווחים על אירועים אנטישמיים בשל חוסר אמון במערכת.

"יש מאות תקריות אנטישמיות בשנה שלא מדווחות, כולל תקיפות אלימות. היום קל להיות אנטישמי באופן פומבי. חבר פרלמנט יכול להעלות התבטאות אנטישמית. האנטישמים איבדו את הבושה. הפוליטיקלי קורקט כבר לא מגביל אותם, והשיח האנטישמי חודר יותר ויותר לתקשורת".

באופן מפתיע, בעוד מדינות מערביות המתפארות בנאורותן, דוגמת צרפת ובלגיה, מתקשות להגן על האוכלוסייה היהודית – דווקא איראן הנושאת דגל שחור של אנטישמיות ממסדית חריפה, מצטיינת גם במדד אירועים אנטישמיים נמוך, אליבא דבכר: "האנטישמיות באיראן נמוכה", הוא מספר. "השלטונות מגנים על הקהילה היהודית, שמונה כ-25 אלף איש".

עם זאת, "היהודים שם מופלים לרעה", הוא מבהיר. "זאת המדינה היחידה בעולם שיש לממשלה מדיניות רשמית של הכחשת שואה ועידוד הכחשת שואה בכל העולם. יש לאיראן שני אתרי אינטרנט לקריקטורות מכחישות שואה, והיא מקיימת כל שנה תחרות קריקטורות להכחשת שואה. היא מייצרת סדרות טלוויזיה וסרטי קולנוע אנטישמיים, כגון 'דוד של יום שבת' – סרט איראני על סבא יהודי שמלמד את הנכד שלו איך להכין מצות מדם של ילדים לא יהודים".