לפני שלושה חודשים התכנסה ועדת המשנה של ועדת המדע והטכנולוגיה לבחינה ואסדרה של פעילות רחפנים וכלי טיס בלתי מאוישים, בפעם הראשונה על מנת לעקוב אחר התהליכים הנעשים למניעת הסכנה האזרחית בקיום כטב"מים ורבי – להב (רחפנים). את הישיבה קבע יו"ר הוועדה, ח"כ חיים ילין ע"מ לנהל מעקב אחר הבטחת הגופים בישיבה הקודמת לקבוע תקנות וחוקים מיוחדים בהתאמה להטסת רחפן. בפתח הישיבה אמר ח"כ חיים ילין כי דחיית החלת התקנות שוב ושוב היא בלתי נסבלת כשמדובר גם על סכנה ביטחונית ולכן הוא קרא לרשות שדות התעופה להחיל במידי תקנון מחייב להטסת רחפנים בקווי העימות.
לדברי ח"כ ילין "כבר היום, הכלים האלו משבשים פעולות של צהל ואף אחד לא עושה שום דבר בעניין. אנשים באים עם זה לצלם את השריפות בקו העימות וזה פוגע ברמה הביטחונית של ישראל. מאותה סיבה שאין מטוסי ריסוס בעוטף עזה לכבות את הצתות העפיפונים, גם רחפנים לא צריכים לטוס שם. גם אם בינתיים זה גדול על כל הגופים לקבוע הוראות וכללי רישוי הטסה, צריך לקבוע כללים לגבי קו העימות. רוב אלו שמטיסים את רבי הלהב, עושים זאת עם הפלאפון – אם יהיה רישום על כלי שטס, יהיה גם נ.צ במדויק איפה עומד המפעיל שפעילותו בעייתית – אני בטוח שלשם רשות שדות התעופה צריכה להגיע בהקדם".
יו"ר ועדת המדע והטכנולוגיה ח"כ אורי מקלב אמר בדיון כי "לאור כך שלנושא הרחפנים, היבטים כה רבים, ראיתי לנכון להוציא את זה לוועדת משנה כדי שתטופל ביסודיות וכך אכן קורה תחת ח"כ ילין. הכינוס היום בשילוב כל המפתחים הוא רעיון חשוב ע"מ לחבר את כולם יחד לאינטרס הציבורי שהוא הראשון במעלה וזה נכון הן לגבי האינטרס הביטחוני של ישראל והן לגבי כל הוראה שתהיה לשמור את זכויותיו וצנעתו של הפרט כשיש מכשיר כזה מהיר שחודר לכל מקום. בנוסף לכך, קדמת הטכנולוגיה של ישראל יכולה להיות מובילה רק כאשר בד בבד עם המוח המבריק נוכל לאפשר לטכנולוגיה להצליח ולא שיתעכבו בירוקרטית. חוששני שבמצב כמו היום, יכולים מדינות אחרות להצליח יותר כי מבחינת נהלים שם הכול נוסע מהר יותר. גם מי שאמון על הרגולציה צריך תמיד להקדים את המחר ולקבוע הוראות שמתאימות לאותה שעה".
עו"ד אבישי פדהצור, מהלשכה המשפטית ברשות התעופה האזרחית אמר: "ההערכה האופטימית שבתוך חצי שנה נוציא לציבור קובץ אחד של תקנות כטב"מים עם הסדרים הולמים שנוגעים לרישום. כבר היום יש כללים שקידמנו ומי שפונה לרת"א מקבל את ההנחיות. עדיין אני מאמין ששום אכיפה ואסדרה לא תחליף אחריות ומשמעת אישית של אזרחי ישראל".
נועם מילשטיין, מפקח כטב"ם ברשות סיפר על הקמפיין המיוחד לאחריות המטיסים: "הקמפיין שהעלנו נועד להגיד שיש חוקים וכללים וצריך להישמע להם. בניתוח שלאחר הקמפיין, אנו יודעים להצביע על הצלחה – 83% מהנשאלים ידעו לחזור על החוקים והכללים כפי שהיה בקמפיין ו60% מהורים לילדים שבידם רחפן, נכנסו לאתר של הרשות וקראו את הכללים".
סנ"צ עופר יצחק, רמ"ד תכנון אמצעים במשטרה אמר בדיון שהוקם צוות מיוחד באגף השיטור שעשה כבר שתי עבודות על סוגיית האיום של הרחפנים, "הצוות כתב תפיסת הפעלה בכל ההיבט הפחע"י והפלילי. הדברים הועברו גם למפכ"ל המשטרה. לצערנו כרגע אין למשטרה תקציב ייחודי לטיפול ברחפנים".
ניר גרסון, ממונה משפט וטכנולוגיה מהרשות להגנת הפרטיות סיפר כי המשרד באמצע כתיבת טיוטה לנוסחה מדויקת להפעלות מצלמות בשידור של רחפן. לדבריו, הנוסחה שתאושר היא זאת שתקבע בהמשך הפעלת סנקציות ואפשרות להגיש קובלנה למי שהשתמש שלא בצורה מאושרת עם צילום הרחפן.
חברות ומפתחי יישומים בתחום הרחפנים הציגו בפרק השני של דיון הוועדה את כלי הטיס שבידיהם ומטרות השימוש בם. ביו המציגים: חברת אורד שהציגה את Drom – מערכת הגנה בפני רחפנים שמיועדת לצבאות ולארגוני בטחון כגון שדות תעופה, אצטדיונים ומתחמים אסטרטגיים, חברת פאראזירו שמפתחת מוצרי בטיחות מתקדמים לרחפנים מסחריים ופרטים, חברת פרספטו שמספקת פתרון רחפנים אוטונומיים, מבוסס ראייה ממוחשבת ללקוחות בעלי אתרים תעשייתיים, חברת אטלס מייצרת רחפן למשימות של איסוף מידע והתראה, חברת אגרוויניק לזיהוי הדברה בחקלאות, חברת Colugo Systems שזכו בתחרות סטרטאפים של הרשות הפדראלית ללוחמה בטרור בארה"ב, חברת ZIPLINE שמשנעת תרומות דם במהירות לכפרים באפריקה באמצעות מזל"ט, חברת Site Aware שמייצרת רחפן לסיוע בתחום הבינוי וחברת Drone Master לתחום ניהול ופיקוח על תעבורת רחפנים.
למה רחפנים פוגעים בבטחון?