ביקור מרגש והיסטורי אמש (שני) במוזיאון גוש קטיף של הרב הראשי לישראל ונשיא בית הדין הגדול, הרב דוד לאו, לציון 13 שנים לגירוש ושריפת 30 בתי כנסת בגוש קטיף ביום ח' באלול תשס"ה לאחר יציאת כוחות צה"ל מיישובי גוש קטיף. הרב לאו סייר בכל אגפי המוזיאון והדליק את נר התמיד לזכרם של הרוגי גוש קטיף.
הגר"ד לאו שליט"א התייחס למצב המגורשים והעקירה בחומרה רבה ואמר "עצוב שהמצב לא השתנה זו אחת החרפות של מדינת ישראל. אנשים שהתחייבו להם והם בנו ובסוף השאירו את האנשים במצב שלהם זו חרפה ובושה. אני נמצא כאן ושוב מרגיש את הכאב והתחושה של אותם הימים. אנשים שאיבדו את כל מה שיש להם ולמרות זאת קמו ובנו ישובים ואת הרוח ממשיכים". הרב לאו סיפר בכאב על הימים בהם ליווה את המגורשים ערב ההתנתקות ביישובי גוש קטיף וכיום כולם רואים את תוצאות העקירה.
13 שנה לאחר הגירוש מגוש קטיף: ל-160 משפחות עדיין אין בתי קבע
לאחר הסיור המרגש התקיים פאנל מרתק בו השתתף עו"ד גלעד קורילאנדי מחבר הספר משפט נעילה שהגיש בג"צ נגד הריסת בתי הכנסת בגוש קטיף והצליח לאחר דרמה משפטית חובקת עולם לעצור את הרס בתי הכנסת על ידי ממשלת ישראל. עו"ד קורילאנדי ציין כי בעצת גדולי הפוסקים הצליח לעצור את הרס בתי הכנסת דבר שמנע תקדים חמור לעתיד. בתי הכנסת הם פס הקול של העם היהודי. הגרי"ד לאו התייחס לסוגיה ההלכתית של הנושא והודה לכל צוות המוזיאון על עבודת הקודש לשימור יישובי גוש קטיף בתודעה הציבורית ובכל הפעולות הברוכות של מוזיאון גוש קטיף.
בסיור השתתף האדריכל שבח גרשון שהיה מראשי האדריכלים של יישובי גוש קטיף כולל של ישיבת ימית המפורסמת והיה מקורבו של אריאל שרון במשך שנים רבות וסיפר על העוול הגדול שנעשה לגוש קטיף שהוקמה ביוזמת ממשלת ישראל להגן על ישראל וכיום רואים כולם את התוצאות הקשות מהגירוש. בביקור השתתפו הרב שלום דב וולפא ממקימי המוזיאון ומנהל המוזיאון שלמה וסרטיל שהדריך את הביקור. הרב לאו סיים את ביקורו בדברים מרגשים בספר המבקרים של המוזיאון.
צילום: מוזיאון גוש קטיף
