ועדת הכספים קיימה היום (שלישי) דיון בנושא 'הגברת הגיוון התעסוקתי בשירות המדינה', בדיון בו לקח חלק נציב שירות המדינה פרופ' דניאל הרשקוביץ, חשפה הנציבות, כי בקרב כ-70 עובדים הממונים במשרדי הממשלה על הגיוון התעסוקתי, מועסקים 5 ממונים חרדים, 4 ערבים, ממונה אחד עם מוגבלות ואף לא אחד יוצא אתיופיה.
הממונים על המגוון התעסוקתי מונו מכוח תיקון מספר 17 לחוק שירות המדינה ותפקידם הוא לקדם ייצוג הולם לאוכלוסיות שונות במשרדי הממשלה. על פי הנתונים שהציגה הנציבות, שיעור הייצוג של בני האוכלוסייה הערבית בשירות המדינה עלה בין שנת 2017 לשנת 2018 מ-11.3%- ל-11.7% חצי אחוזים. שיעור הייצוג של יוצאי אתיופיה בשירות המדינה, עלה מ- 2.4% בשנת 2017 ל-2.7% בשנת 2018.
עוד עלה במהלך הדיון, כי הנציבות לא מחזיקה נתונים אודות המגמה בשילוב עובדים חרדים בשירות המדינה, בשל הטענה שעד כה לא ניתן היה לקבוע מי הוא חרדי. בנציבות הצביעו רק על כך, ש-3.5% מסך הנקלטים בכל המשרדים במחצית השנייה של 2018, משתייכים לאוכלוסייה החרדית.
עו"ד מור ברזני, ראש אגף גיוון תעסוקתי בנציבות: "בשנה שחלפה מינינו והכשרנו למעלה מ-70 ממוני גיוון שנמצאים בכל אחת מהיחידות בשירות המדינה שמבצעים את ההנחיות שלנו. אנחנו נחושים לצמצם את הפער. הנציבות לא עשתה מספיק עד כה, זה נכון. היעד הוא לשקף את החברה הישראלית כפי שהיא". לגבי אנשים עם מוגבלויות – "אמרנו לכל משרד איפה הוא בסדר ואיפה לא. אמרנו להם שאנחנו ממקדים כל משרד ל-2 אוכלוסיות, אנשים עם מוגבלויות ועוד אוכלוסייה. כל משרד יבחר".
נציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ אמר בדיון, "בימים אלה מלאו שנה לכהונתי. הנושא שהכי בוער בעצמותיי הוא שוויון תעסוקתי ושוויון מגדרי בתעסוקה. כשאני פועל למען גיוון תעסוקתי, בכל אחת מהקבוצות שנזכרו, אני לא עושה טובה למישהו, אני עושה טובה למדינת ישראל. השירות חייב להיות מגוון מטבע הדברים. לא ייתכן שבין נותני השירות יהיה ייצוג לכולם, מדובר בשפות שונות, תרבויות שונות. יש קודים חברתיים שונים".
"יש קושי עם אנשים עם מוגבלויות. כי קשה להגדיר מי כלול באוכלוסייה. משרות מיועדות בדרך כלל עושות את ההיפך. אני מייעד, המשרדים לא קולטים. אני רוצה לעשות שילוב מלא, שכולם יוכלו להתמודד על כל דבר. אנחנו מנסים לאתר את החסמים שמפריעים להתקבל. לדוגמא, מאחר ורוב משרדי הממשלה הם בירושלים, והחברה הערבית מרוכזים בעיקר בצפון, העזרה בדיור שאנחנו מעניקים אינה מספקת. אני פועל להגביר את התעסוקה הגמישה, כולל עבודה מהבית, כדי להקל. אני חסיד גדול של תעסוקה גמישה. זה יכול לפתור בעיות פקקים, אפליית נשים. אנחנו נלחמים במשרדים מסוימים".
יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני פנה לנציב שירות המדינה הרשקוביץ ואמר כי, "אתה מחזיק במשרה שמשליכה באופן ממשי על הציבור בישראל. המציאות היא, שהחברה החרדית לא משתלבת במשרות בשירות המדינה, בניגוד למה שנאמר כל הזמן. התנגדו לאפליה מתקנת לחרדים בעבר, אבל גם כעת, עומדים אנשים עם תארים, ולא משתלבים. רואים פה ושם איזה מישהו אבל לא יותר".
ח"כ גפני התייחס גם הוא להעדר הייצוג ההולם בקרב הממונים על המגוון התעסוקתי בשירות המדינה: "מיניתם 70 איש. לא יכול להיות שלא תעמדו על כך שלפחות אחד מהם יהיה יוצא אתיופיה. חייב להיות יחס פרופורציונלי כלשהו בין הרכב החברה הישראלית לאותם ממונים".
ח"כ מיכאל מלכיאלי: "בהחלטת הממשלה לעניין שילוב חרדים בשירות המדינה, יש דגש לעניין משרות ייעודיות למגזר החרדי. אני חושב שראינו את זה בתחילה יותר, ולאחר מכן פחות. עוד הוחלט על הקמת מאגר של סטודנטים חרדים, האם הוקם ומה ההיקף?"
יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "החברה הישראלית כשלה בשילוב אנשים במערכות שונות בישראל- אנשים עם מוגבלות, יוצאי אתיופיה, ערבים וחרדים. על כל דבר יש תשובות ולא בכל דבר אתם אשמים, אבל אני מבקש תשובות על כל השאלות שנשאלו כאן. לא משנה איזו ממשלה תהיה או שנלך לבחירות, אנחנו נתכנס כאן בעוד 4 חודשים. חברה מודרנית לא יכולה להמשיך להתנהל בצורה שכזאת. זו מציאות שהיא כתם על החברה".
