שוב עימות בין בית המשפט לבתי הדין הרבניים. שופטת בית משפט השלום בירושלים אורית בן דור ליבל פסקה השבוע כי לבית הדין הרבני אין כל סמכות לדון בענייני רכוש. המסקנה הפיכת ביתי הדין הרבניים לבתי דין בהם יכתבו גיטין בלבד.
קרא עוד:
[postim]
פסק הדין ניתן בעקבות תביעת גירושין של בני זוג, האישה שפנתה לבית הדין רבני וחתמה על הסכמה לדון בענייני רכוש קיבלה את החלטת בית הדין 'לשלום בית', אולם האישה לא ידעה כי בינתיים, הגיש הבעל תביעת גירושין נגדה, שכן לא המציא לה את המסמכים. האישה חתמה יחד עם הבעל על הסכמה שעל פיה תביעתה תיסגר, והיה אם בעתיד יצוצו מחלוקות בין הצדדים, הן תתבררנה אך ורק בפני ביה"ד הרבני.
לבקשת ב"כ הבעל, שהוגשה מבלי ליידע את הצדדים, נתן ביה"ד תוקף של פסק דין להסכמה.
כשהחליטו לאחר מספר שנים בני הזוג להתגרש פנתה האישה לביהמ"ש לענייני משפחה והגישה תביעת מזונות, משמורת וחלוקת רכוש, וביקשה כי יקבע כי לו הסמכות לדון בהן.
הבעל טען, כי האישה חתמה על ההסכמה בגמירות דעת וביודעין, וכי מעולם לא ביקשה מביה"ד הרבני לבטל את פסק הדין שאישר אותה, ומשכך הסמכות נתונה לביה"ד. עוד הוסיף, כי לביה"ד סמכות נמשכת מכח תביעת הגירושין הכרוכה שהגישה האישה.
בית המשפט לענייני משפחה פסק כי עצם העובדה שהאישה הגישה תביעת גירושין כרוכה בעבר אינה מעניקה לבית הדין סמכות נמשכת, כאשר זה בסך הכל אישר באופן פורמאלי את הסכמת הצדדים ולא קיים כל דיון לגופו של עניין במסגרת התביעה.
אולם כאן פסקה השופטת בן דור ליבר כי: "סמכות ביה"ד מוקנית לו מכח ההסכמה, שכן האישה הסכימה באופן ברור וגלוי לכבול עצמה בעתיד לסמכותו, ומאחר שההסכמה אושרה וקיבלה תוקף של פסק דין, אי אפשר לבטלה בנקל, והיה עליה לפעול לביטול פסק הדין בפני בית הדין הרבני. אולם, קבעה השופטת, כי סמכות בית הדין חלה רק ביחס לענייני המעמד האישי, ואילו התביעה הרכושית ותביעות המשמורת והמזונות, הקשורות לקטינים, אינן בסמכותו. ולכן הסמכות לדון בתביעות הרכוש, מזונות הקטינים והמשמורת שהוגשו אליו, ויתר העניינים, הקשורים למעמד האישי- יידונו בפני בית הדין הרבני".
דברי השופטת בן דור ליבר אינם חדשים ופסק דין זה הוא חוליה בשרשרת של פסקי דין הרואים אור לאחורנה ומכרסמים במעמדו של בית הדין הרבני.
דיינים בכירים אמרו היום לכתב JDN: "בית המשפט רוצה להפוך אותנו לסופרי גיטין,
