לידיעת הנהגים והנוסעים: כביש 1 לכיוון ירושלים נחסם הבוקר (א') לתנועה על ידי המשטרה בעקבות אוטובוס שעלה באש סמוך למחלף שורש.
דווח על עומס תנועה כבד לעולים לבירה . נוסעים רבים עדכנו כי משטרת התנועה הארצית מכוונת את התנועה לכביש 443.
מחברת אגד נמסר כי האוטובוס בו פרצה האש שייך לקו 417 שיצא מבית שמש לירושלים. כל הנוסעים פונו ואין נפגעים.
עוד הגיב דובר החברה כי טרם נקבע ממה נגרמה הדליקה. "לכשיסתיים תהליך הכיבוי נוכל לדעת מה הסיבה, אך ככל הנראה מדובר בתקלה טכנית. נבדוק עם מהנדסים ונסיק את המסקנות הנדרשות כדי שמקרה כזה לא יישנה בעתיד".
גם הרכבת מושבתת
תנועת הרכבות לירושלים, באר שבע ודימונה – הופסקה למשך שבועיים לצורך עבודות פיתוח. מאות חיילים, סטודנטים ועובדים נאלצים למצוא דרכי תנועה אחרות כדי להגיע למחוז חפצם.
בתחנות האוטובוסים נוצר עומס גדול מאוד ולמרות התגבור המשמעותי בקווים הרלוונטיים – האנדרלמוסיה שולטת במקום.
צילומים: אלי גולד, חדשות 24 (לחצו להגדלה)
עד שח"ו לא יקרה אסון אגד לא ישפר את הרכבים שלו בציבור החרדי ואגד יודע שהציבור החרדי לא יגיש תלונות לגורם משפטי ולכן הוא מזלזל בציבור הזה שהוא אגד עושה על גבו את הכסף הגדול
לפני כשבועיים נסעתי לבני ברק בקו 402 והאוטובוס היה ישן מאוד. הוא לא סחב את העליות של מוצא. אחרי כרבע שעה נסיעה (בחוץ היה קור מקפיא עצמות) החל לצאת עשן בחלק האחורי של האוטובוס והנוסעים נכנסו לפאניקה.
הנהג עצר בצד ולפתע נשמעו שני פיצוצים מכיוון המנוע.
הנוסעים המבוהלים ירדו בריצה מהאוטובוס והתרחקו לאחר שראו עמוד עשן מיתמר מהאוטובוס.
הנוסעים כולם המתינו בשולי הכביש בשעת לילה בקור העז. למזלנו, לא היו ילדים או קשישים באוטובוס כך שהנוסעים שרדו את העניין.
כמחצית השעה חלפה עד שאוטובוס אחר עצר בדרכו ואסף אותנו, והביא אותנו למחוז חפצנו לחיים ולשלום.
האם האוטובוס השני היה יותר חדיש? לא.
החשש בלב כולנו היה כי גם האוטובוס השני ייעצר באמצע כביש ירושלים תל אביב ושוב נצטרך להמתין (כבר היה גשם שוטף) לאוטובוס שלישי ורביעי.
ואני שואל: עד מתי?
תירגעו כבר, חברת אגד לא מזלזלת בציבור החרדי במיוחד, תצאו מהסרט הזה.
חברצ אגד מזלזלת בכולם, אבל במקרה זה ספציפית, חברת אגד לא האשמה היחידה, משרד התחבורה, משרד האוצר, משרד התקנים, כולם בעסק, אף אחד לא רוצה לשנות דברים, המצב הנוכחי טוב לכולם מלבד לציבור, אבל הציבור לא עושה מספיק בשביל להגן על זכויותיו, לא שהציבור הוא זה שצריך לעשות את זה, אבל במקום שאין איש השתדל להיות.