יש שופרות שהם הרבה מעבר לכך: תערוכת "שופרא דשופרא – השופר כעד להיסטוריה" נפתחת היום (ה) לקהל הרחב במוזיאון ארצות המקרא ירושלים ומציגה שופרות
המסמלים את ההיסטוריה היהודית.
במסגרת התערוכה, מוצגים שופרות היסטוריים לצד סיפורים מפי רבנים ואישי ציבור.
וכה מספר הגרי"מ לאו, רבה הראשי של תל אביב: "עלינו ארצה בתחילת חודש אב תש"ה, קבוצת ילדים ונערים יתומי שואה, זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה. הייתי בן שמונה, לא ידעתי קרוא וכתוב ואף לא מילה בעברית וממילא לא ידעתי על ראש השנה ועל השופר.
"לאחר שהות קצרה בעתלית בידי הבריטים ובמוסד לילדים בכפר סבא הגעתי לבית דודי הרב מרדכי פוגלמן זצ"ל – רבה של קריית-מוצקין, שם גדלתי עד גיל בר המצווה.
"לעולם לא אשכח את אותו הבוקר שהתלוויתי אל דודי הרב, והייתה זאת תפילת ראש חודש אלול עם הלל, קריאת התורה ותפילת מוסף. ואני רק בהיתי בסידור התפילה כי לא ידעתי עדיין לקרוא בו. לפתע קפצתי אחוז בהלה לשמע קול אדיר של צפירה בלתי מוכרת לי שהדהדה ברחבי בית הכנסת הגדול ובת קול שלה מהדהדת באוזניי עד היום.
"שאלתי בפולנית את דודי מה פשר הצפירה המרטיטה הזאת? בתגובה קיבלתי שיעור במשמעות של השופר במסורת היהודית. שופר לא רק מרעיד את הלב, מביא לתשובה ומזכיר את עקידת יצחק ומעמד הר סיני, אלא שאותיותיו שוות למילה שיפור – שפרו מעשיכם!".
בתערוכה מוצג שופר היסטורי בעל משמעות סמלית חשובה ומרגשת – השופר בו השתמשו ברגע ההיסטורי של כניסת כוחות צה"ל לעיר העתיקה ושחרור הכותל המערבי במלחמת ששת הימים.
בין הסיפורים המרגשים בתערוכה מופיע סיפור השופר של משפחת מזרחי מאנטוורפן, ששרד את השואה.
