השר אהרונוביץ': לא היתה קריסה במירון

“צריך מנהל אירוע, תאמינו לי, תמיד התרעתי שמישהו שם צריך להוביל את המהלך. צריך להפיק לקחים אבל יותר חשוב לי להקים מנהלת, רשות שתסדר ותנהל את המקום ותפתור את כל הבעיות”, הוסיף השר.
מצטרף לדבריו, אין ספק כאשר המדינה תיקח את המקום לידיים, אז יתחיל להיות סדר
אני יודע שזה יעורר מחאה כאן באתר, אבל נגד המציאות אין להתכחש…….

כן קריסה לא קריסה
רק דבר אחד איני מבין, מדוע שלא יפשירו את השטחים הרחבים שליד כפר מירון, ויעשו שם חניונים עצומים
למה שלא יקימו שם בניני הכנסת אוחרים למאות ואלפים איש
למה הכל תקוע שם, כמו לפני שלושים ארבעים שנה?
למה?
מי זה תוקע מקלות בכל דבר שם

יש דברים שעד שזה קורה, לא מאמינים שהדבר אפשרי, ומשזה קורה, הרי תמהים מדוע לא הופעל הדבר עד כה.
קחו למשל, את דרך מהדרין, עד לפני עשרים שנה, לא היה דרך מהדרין למירון, הרבה יראים ושלמים נמנעו משום כך לנסוע למירון, וחשבו שאין מה לעשות, עד שהגיעו כמה חברה יזמים, וסידרו דרך מהדרין למופת, וכיום אי אפשר לתאר אחרת.
כך הוא בנושא זה ובנושאים אחרים.
צריך מישהו שיקח את נושא של מירון לידיים. וכשזה יקרה, לא יבינו היכן היינו כל השנים
נו מי מתנדב?

בסייעתא דשמיא.

אני מסכים לחלק מהדברים. אכן אין מצב ש-2000 אוטבוסים ואלפי רכבים פרטיים יגיעו בבת אחת לשטח כזה קטן,

אני מכיר לא קצת אנשים שיצאו מיד במוצ"ש עם רכבים פרטיים והגיעו רעננים.

כפי שידוע אוטובוסים לא יוצאו לדרכם לפני השעה 21:00 עקב החשש לחילול שבת,

תעשו חשבון פשוט אלפי אוטובוסים יוצאים במכה אחד מכל ריכוזי החרדיים קבלנו תוצאה של פקק בצוואר הבקבוק של הכניסה להר מירון.

דבר ראשון יש לנווט שלא יצאו האוטובוסים מכל הריכוזים באותו שעה, כך לא יגיעו כולם באותו שעה.

אין ספק שהממשלה חייבת להשקיע תקציבים נוספים בתשתיות והרחבת הכבישים. לפני יותר מעשור כשהרב מאיר פרוש כיהן כסגן שר השיכון הקימו ועדת בין משרדית במשרד ראש הממשלה ואז הוחלט על השקעה של עשרות מליונים כתוצאה מכך שופר המצב בהרבה. יש צורך לחזור על המתכונת.

כמו"כ יש צורך לבדוק אפשרות לרכבת.

בנוסף בל נשכח שאנחנו קצת אשמים בתשתיות הנוכחיות בסביבות האתר הקדוש, אנחנו עוצרים כל התקדמות בפיתוח האתר. בקושי הצליחה ועד החמישה לעשות משהוא בנדון.

כמובן שאי אפשר לנקות את הממשלה, אבל מותר לנו גם להסתכל במראה.

ניקח דוגמא מהכותל, נדמה לי שבמהלך החג האחרון הגיעו לכותל יותר ממיליון איש כ"י. ולא היה קריסה. וגם התשתיות במקום נתנו מענה סביר.
למה. כי אנחנו מנווטים את עצמינו לא להגיע בבת אחת, וכן אין אנחנו לא מפריעים לפיתוח האתר.

העיקר שתפילותינו תתקבלנה ברצון ושנושע בישועה עולמית ברוחניות ובגשמיות בכלל ובפרט. אמן ואמן

צפוני כותב:
בנוסף בל נשכח שאנחנו 'קצת' אשמים בתשתיות הנוכחיות בסביבות האתר הקדוש, אנחנו עוצרים כל התקדמות בפיתוח האתר. בקושי הצליחה ועד החמישה לעשות משהוא בנדון.
אני שאיני צפוני רוצה להתבטא ביותר חריפות, אנחנו אשמים 'הרבה', לא נותנים לשום ענין להתקדם, בגלל אינטרסים צרים, אם זה העדה, אם זה אתרא קדישא, אם זה הקדשות, לא טובת הציבור לנגד עיניהם, כי אם טובת עצמם בלבד!
ברור שיש להשגיח על כל עניני היהדות, ושלא תיהפך לאתר תיירות של גויים, וכן הלאה, להשגיח על הצניעות, אבל, למה לעצור כל פיתוח של האיזור, למה, למה, למה שלא יוכלו אנשים לעלות למקום קדוש כזה, באופן מרווח ונוח, למה, למה צריך להיות המקום כמו חורבה
אין מה לומר, בשנים האחרונות המקום השתנה לטובה הרבה, אבל יש עוד מקום לעוד הרבה שינויים, כסף לא חסר, חסר רצון טוב של אנשים, לא להפריע, וחבל

צריך לעשות "ויצעקו" גדול, ולא להרפות מן הנושא, ולא לתת לו לרדת מן סדר היום, עד שיתוקן הדבר, אחת ולתמיד.
מפני מה צריכות להיות הכותרות ביום למחרת של ל"ג בעומר על קריסת מערכות, במקום על התרוממות הרוח וכו'.
איני יודע אם כאן זה המקום הנכון, אבל מן המקום הזה, אני פונה לכל הגורמים המתאימים, שיראו לעשות קץ לדבר, ולסדר את הנושא אחת ולתמיד.

העתק הדבק – מן הקישור הבא:
http://www.jdn.co.il/news/217224#comments

מאת חסיד‏:
כ״א באייר תשע״ג בשעה 19:24
צפוני – מה הקשר של התגובה לכתבה??
בכלל התגובה שלך ראויה לשבח שהמלצת על רכבת למירון… חחחחח
תגיד איפה אתה חי?
ובקשר להתערבות הממשלה.. אבוי לנו אם נערב אותם ושמירון יהפוך לאתר ממשלתי היל”ת. אולי גם תציע להם להשביע את חיילי צה”ל שם?
ואת נשות הכותל להופיע גם שם עם תפילין וזוהר?
רק לא הממשלה.. מה שאפשר לעשות בלי להפוך למקום ממשלתי -זה מה שחסר לנו..

ביתר עיר יפה.. מאוד.

אם מותר לי לחלוק, אז אביע את דעתי, כי רק למדינה, כמדינה, היכולת לעשות שינויים, אם רק תרצה, כמובן שזה צריך להיות בהכוונה ובתיאום מלא של הרבנים.

כן, וגם רכבת למירון לא מופרך כלל, למה לא?

חוץ מכותרות בעיתונות, איזה עוד דבר מעשי ניתן לעשות, על המחדל הנורא והכואב