המאסר שהושת על ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט לא הפתיע אותו. בהודעה ששיגרו מקורביו כבר בשעות הבוקר המוקדמות התייחסו למאסר כאל עונש צפוי. אולמרט ניצל את המילה האחרונה בשלב הטיעונים לעונש, בכדי לזעוק על חפותו בפני השופט דוד רוזן והודיע כי יגיש ערעור על הרשעתו בפרשת הולילנד.
אולמרט אמר כי הכרעת בית המשפט הייתה עבורו "זעזוע קשה מאד", כלשונו.
"מטבע הדברים הדרך הנכונה שבה אוכל לערער על החלטתו של בית המשפט כאן, שבכל לבי ובכל מאודי אני יודע שהיא החלטה שגויה, זה לפנות לבית המשפט העליון ולערער בפניו. אני מאמין שבית המשפט העליון יעשה מאמץ לראות את התמונה המלאה", דברי אולמרט.
קרא עוד:
>> מורשעי הולילנד יערערו לביהמ”ש העליון
הערעור
מקורביו של אולמרט הדגישו בתקופה האחרונה את העובדה שלא נמצאו ספיחי הצ'קים, שלטענתו של עד המדינה שמואל דכנר נמסרו לידיו של יוסי אולמרט, וכי הצ'קים לא נפדו מעולם, וייתכן שאת הערעור הם יבססו על טענה זו.
מקורביו של אולמרט אמרו היום אחר הצהריים כי הוא מתרכז בערעור ומאמין שלא יישב בכלא. "זה לא קורה מחר. הוא חושב עכשיו על הערעור בלבד ולא על הכלא, הוא אדם חזק ולא מופתע מהעונש".
"הוא מאמין אמונה שלמה שזה ישתנה ושהוא לא יישב בכלא, זה לא קורה מחר ולא מחרתיים – יש זמן". אומר אחד האנשים הקרובים לאולמרט. עם זאת, הוא מציין כי גזר הדין היה בהחלט קשה ומפתיע בחומרתו. "הופתענו מאוד כי גזר הדין הוא חמור מאוד ביחס לפסקי הדין שניתנו עד היום".
סיכוי לזכות בערעור
עו"ד פרופסור אריאל בנדור מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר אילן, אומר כי "בעיקרון הסיכוי לערעור על דברים שקשורים לאמון של בית המשפט בעדים או התרשמותו מהם – איננו גדול, הסיכוי לערעור הוא בדברים שאין יתרון לשופט ששמע את העדויות, על פני בית המשפט העליון".
"אם הטענות של אולמרט יהיו על דברים אובייקטיבים, כמו ראיות שלא היו בפני בית המשפט, יש מקום לערעור. השופט למשל, קבע שלא הגיוני שאח של אולמרט קיבל כסף ולא יספר לו – יש מקום לערער על דרך הסקת המסקנות".
בנדור מוסיף כי קיימות גם שאלות משפטיות שנוגעות לפרשנות של החוק, כמו המשקל שניתן לעדותו של עד המדינה, שחקירתו הנגדית לא הושלמה בשל פטירתו".
לשאלה האם הופתע מהעונש שהוטל על ראש הממשלה לשעבר עונה בנדור: "לא. אותי הוא לא הפתיע". לטענתו כי לא מדובר בעונש חמור. "העונש הוא במסגרת המקובל והצפוי, זו רמת הענישה המקובלת. הרב בניזרי למשל, נשלח לכלא לארבע שנים ובית המשפט העליון הקל עמו ולא קבע את העונש המקסימלי בחוק בגלל שהוא החמיר את העונש לעומת המחוזי."
"כבר אז הייתה מגמת החמרה בעבירות מסוג זה. העונש שניתן הוא באמצע המתחם שהתביעה ביקשה. יש כמובן הלם מעצם העובדה שאדם שהיה ראש הממשלה ילך לכלא, אבל לא מחומרת העונש".
לאור הדברים הגיב פרקליט המדינה, שי ניצן, ואמר כי "לא נהסס לטפל בתופעות של שחיתות".
באיגרת לכלל עובדי הפרקליטות שהוציא ניצן הערב, ובה הוא מסכם את הפרשיה עד כה. הוא כותב: "מערכת אכיפת החוק של מדינת ישראל בהצלחה בעוד מבחן מכונן לעקרונות הבסיסיים של שלטון החוק והשוויון בפני החוק. לא בכל מדינה בעולם יש בתי משפט ומנגנוני חקירה ותביעה עצמאיים, הפועלים בלא מורא – למעט מורא הדין, גם מול הבכירים, המקושרים והחזקים ביותר".
"אפשר שבמאבק המתמשך בשחיתות יש לעיתים תחושה של עליות ומורדות, אבל דבר אחד אנו מבטיחים לעצמנו: רפיון ידיים לא יהיה".
"הפרקליטות תמשיך לקיים חובתה, בעקביות, בנחישות ובמקצועיות, ולא נהסס לטפל בתופעות של שחיתות בכפפות ברזל, בכל מקום שבו תימצאנה – יהא מעמדם של המעורבים אשר יהא. אנו תקווה כי המסר שיצא מבית המשפט בפרשה זו, כמו בפרשות שחיתות אחרות שאירעו בתקופה האחרונה ושהסתיימו בהרשעה, יחלחל לכל שדרות החברה הישראלית, וישמש תמרור אזהרה מרתיע לכל הפועלים במרחב הציבורי, משני צידי המתרס – הן עובדי הציבור והן מי שנזקקים לשירותיהם".
