תעופה אזרחית בלחימה: כך מתכונן חיל האוויר למערכה הבאה

החיל הגביר את שיתוף הפעולה עם רשות התעופה האזרחית, זאת במטרה לצמצם את הפגיעה בטיסות אזרחיות בשמי ישראל במערכה הבאה: "אסור לתת לאויב לקחת את הנכס הזה - מדובר ביעד לאומי"

במהלך מבצע "צוק איתן", הופסקו לראשונה אי פעם הטיסות הבין-לאומיות לנמל התעופה בן-גוריון, זאת כתוצאה מירי תלול-מסלול לעבר שטח מדינת ישראל. במטרה לצמצם את הפגיעה בטיסות האזרחיות בשמי ישראל במערכה הבאה, שיתוף הפעולה בין חיל האוויר לבין רשות התעופה האזרחית מתעצם.

"יש צורך וקיים רצון לשמר תעופה בין-לאומית בזמן לחימה", הסביר מפקד מערך הבקרה היוצא בחיל האוויר, אל"ם (במיל') רן תורג'מן, בכנס התעופה האזרחית השנתי שנערך בבית חיל-האוויר אמש (שלישי). לדבריו, מדובר ביעד לאומי. "אסור לתת לאויב לקחת את הנכס הזה", הוא הבהיר. "מדובר ביעד לאומי להשאיר את המדינה פתוחה".

קרא עוד:

[postim]

התעופה האזרחית בישראל מושפעת גם על ידי העלייה בזמינות אמצעי הלחימה המתקדמים לארגוני הטרור, בעקבות היחלשות המדינות השכנות. לדברי אל"ם (במיל') תורג'מן, תופעה זו בנוסף לאיום כלי הטיס הבלתי מאוישים ההולך ומתגבר מהווים איום אפשרי על חופש התעופה בישראל. לאיום זה נערכים דרך עבודת הכנה משותפת של חיל האוויר ורשות התעופה האזרחית.

"יש מעט מאד מקומות בעולם שמתמודדים עם סיטואציות דומות לממדים עמם עלינו להתמודד", סיפר אל"ם (במיל') תורג'מן. "המרחב האווירי של ישראל עמוס – אנחנו מפעילים כלים מאוישים ובלתי מאוישים, ישנה תעופה אזרחית גם בשגרה וגם בחירום, הגנה אקטיבית, סנסורים ותעופת ספורט. בתוך המרחב הזה עלינו להפעיל את המערכות שיאפשרו לנו להבדיל בין כלי טייס 'חברי' לעוין. זה מחייב אותנו לקיים קשר רציף ומוצלח, שבפועל מונע טעויות בזיהוי".

כאמור, במהלך מבצע "צוק איתן" לא ניתן היה לקיים את הפעילות האווירית האזרחית באופן חופשי, לאור איום הטק"ק (טיל קרקע-קרקע) על מדינת ישראל. מדובר היה בהחלטות שנועדו לאפשר יירוט מוצלח באחוזים גבוהים. במבצע, חיל האוויר ייצר מדיניות אש מתירנית יותר שהניבה תוצאות של מעל 90% הצלחה ביירוטים, על חשבון סיכון גבוה יותר לתעופה האזרחית. בהתאם לכך, הוגבלה הטיסה האזרחית במרחב זה לאורך המבצע.

פטריוט דוצ"אנחנו פועלים ליירוט סלקטיבי שלא מייצר הפרעה". מערכת הפטריוט

"ברמת העיקרון אנחנו פועלים לפי עיקרון של יירוט מאובחן – מיירטים רק כשברור לנו שהטיל יפגע במטרה בעייתית", סיפר אל"ם תורג'מן. "זה מאפשר אורך נשימה אווירי. יירוט של מטרה שלא הולכת לייצר נזק גורם להפרעות מיותרות בפעילות באוויר ומסכן את התושבים מתחת למרחב היירוט. לכן, אנחנו פועלים ליירוט סלקטיבי שלא מייצר הפרעה", הסביר.

"היכולת להגן ולפעול עם אזרחים במרחב צפוף היא מיוחדת לישראל ומתאפשרת רק לאור שיתוף פעולה ואמון, שעמדו במבחן מוצלח במבצעים האחרונים", סיכם מפקד מערך הבקרה היוצא. "המבצעים הבאים יהיו יותר מורכבים ולכן אנחנו כל הזמן מתקדמים הלאה".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו