ההתנהלות השערורייתית והמביכה שניכרה לאורך כל המשא והמתן הקואליציוני להקמת הממשלה ה-34, באה אתמול סוף סוף לסיומה עם השבעת הממשלה, לא לפני שטיפסה לשיאים של ביזיון בסאגת חלוקת התפקידים לחברי הליכוד.
הסיפור המשמעותי ביותר אתמול במערכת הפוליטית היה החלטתו של שר הפנים היוצא, גלעד ארדן, שלא לקבל את הצעתו של נתניהו להתמנות לשר לביטחון הפנים, אלא להישאר כח"כ פשוט בירכתי הקואליציה. ארדן אמנם הצביע בעד כינון הממשלה, אולם הוא לא מתכוון לוותר על מקומו הבכיר בצמרת מפלגת השלטון, ודרכו הפוליטית עוד לפניו.
ארדן, בן 45, נמצא כבר במשך כעשור בצמרת הליכוד ונחשב לאיש ביצוע מעולה ופופולרי מאוד בציבור הרחב. הוא החל את דרכו הפוליטית כשנבחר לכנסת ב-2003, ובסערת תכנית ההתנתקות היה מ'מורדי הליכוד'. כשפירק ראש הממשלה דאז אריאל שרון את הליכוד והקים את קדימה, בחר ארדן הצעיר להישאר במפלגת המקור, ובפריימריז שנערכו מיד לאחר מכן זכה במפתיע במקום השני, לאחר משה כחלון.
קרא עוד:
[postim]
בתקופת ממשלת אולמרט, כשישבה מפלגת הליכוד המצומקת באופוזיציה, התבלט ארדן כאחד הח"כים המוכשרים והחרוצים במשכן הכנסת, והוביל מהלכי חקיקה רבים בנושאי כלכלה ובטיחות בדרכים. בפריימריז שנערכו לקראת חזרתה של הליכוד לשלטון בבחירות 2009, זכה ארדן שוב במקום השני, לאחר גדעון סער, ובהקמת ממשלת נתניהו השנייה התמנה לשר להגנת הסביבה, תפקיד אותו מילא במשך 4 שנים כשהוא זוכה להערכה ציבורית מקיר לקיר.
ממשלת נתניהו השלישית – האכזבה הראשונה
לקראת הקמת ממשלת נתניהו השלישית ב-2013, קיווה ארדן להשתדרג משמעותית, לאחר שהשיג שוב את המקום השני בפריימריז. הוא התאכזב לקבל את משרדי התקשורת והגנת העורף הזוטרים, אולם התנחם במושב בקבינט המדיני-ביטחוני המצומצם. בהמשך פעל ארדן לסגירתו של המשרד המיותר להגנת העורף, ועם התפטרותו של גדעון סער מילא את מקומו במשרד הפנים.
פרישתו של גדעון סער פינתה מעט את המקום הצפוף בצמרת הליכוד, ובפריימריז שנערכו לפני מספר חודשים הגיע ארדן למקום הראשון, לאחר 3 זכיות רצופות במקום השני. הפעם הבין ארדן כי אם לא יזכה לשדרוג משמעותי זה כבר לא יקרה לעולם, והבהיר לנתניהו כי הוא דורש את תיק החוץ או צירוף של משרדי הפנים וביטחון הפנים למיניסטריון אחד בעל סמכויות רחבות, כפי שמקובל במדינות רבות בעולם.
כשלא קיבל את מבוקשו, החליט ארדן להפגין עצמאות והודיע כי לא יצטרף לממשלה. הצעד הדרמטי הנו למעשה צעד מנהיגותי ראשון בדרך להתמודדות על ראשות הליכוד, ראש בראש מול נתניהו או כהכנה ליום שאחרי פרישתו של ראש הממשלה.
נתניהו פועל בדוקטרינת ברק: השתמש וזרוק
להחלטתו של נתניהו לשמור את תיק החוץ בידיו "למקרה שהרצוג יחליט להיכנס לממשלה" – מה שלא עתיד לקרות בשנה הקרובה – גם במחיר של עימות חזיתי עם האיש הבכיר והפופולרי בליכוד, שהפגין כלפיו נאמנות ללא סייג לאורך כל דרכו הפוליטית, יש הסבר אחד ויחיד: ראש הממשלה גודע את ראשי הבכירים במפלגתו בטרם יספיקו להוות איום על מנהיגותו. ארדן כשר החוץ היה בונה לעצמו תדמית מנהיג, צעד משמעותי מאוד עבור מי שמעוניין להתמודד בעתיד על ראשות הליכוד.
מדובר למעשה בשיטת פעולה סדרתית, שהחלה כבר בכהונתו הראשונה של נתניהו בראשות הממשלה בסוף שנות התשעים, אז חילק את שלושת התיקים הבכירים בממשלה לאנשי הליכוד, ועם כולם זה נגמר רע. שר האוצר דן מרידור התפטר לאחר שסבל מהצקות ממושכות מלשכת ראש הממשלה, שר החוץ דוד לוי התפטר אף הוא בקול רעש גדול מסיבות דומות, ושר הביטחון יצחק מרדכי פוטר מתפקידו לאחר סכסוך אישי ומתוקשר עם נתניהו.
נתניהו עם סער וכחלון בימים יפים יותר (צילום: פלאש 90)גם בשנים האחרונות נוקט נתניהו באותה השיטה המכוערת. משה כחלון שצבר פופולריות עצומה מתחת לאפו מבלי ששם לב, לאחר שהעביר בהצלחה את רפורמת הסלולר, מודר לפתע מסביבתו של נתניהו ומהלכים שניסה לקדם נתקלו בקשיים בלתי מוסברים מצד לשכת ראש הממשלה. גדעון סער שהפך לאיש החזק בליכוד בשנים האחרונות קיבל גם הוא כתף קרירה מנתניהו ורמזים על כך שלא ימונה לתפקיד בכיר בממשלה הקודמת. שניהם בחרו לפרוש. כחלון כבר חזר ובגדול. סער בינתיים בבית, מחכה ולא מסתיר את רצונו לשוב למערכת הפוליטית.
בניגוד לעמיתיו שהרכינו אתמול ראש למרות אכזבתם ובחרו שלא להתעמת עם נתניהו – סילבן שלום, בני בגין, צחי הנגבי ואופיר אקוניס, כמשל – ארדן בחר בדרך אחרת ומסוכנת פוליטית. הוא כמובן לא יכול לנקום בנתניהו בטווח המידי, מפני שאף מצביע ליכוד לא יסלח לנציג המפלגה שיפיל את שלטון הימין, אולם בסיס הכוח שסביבו עשוי להתחיל ולהיבנות כבר עתה. בגיל כה צעיר, כשכל עתידו הפוליטי עוד לפניו, ארדן לא מתכוון לוותר.
(צילום התמונה הראשית: אלכס קולומויסקי – פלאש 90)
