עדת החינוך, התרבות והספורט בראשות ח"כ יעקב מרגי אישרה היום לקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק חינוך ממלכתי העוסק בתקצוב מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים וקבעה כי רשות מקומית המשתתפת בתקציבי מוסדות חינוך רשמיים הפועלים בתחומה, תהיה מחויבת להשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, וזאת בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם תומכת המדינה במוסדות המוכרים הרשמיים.
משמעות התיקון היא שההשתתפות של הרשות המקומית תעשה על פי קריטריונים ברורים ושוויוניים ובהתאם לקבוע ביחס להשתתפות המדינה בכל הארץ. התיקון לחוק אינו מגביל את השתתפות הרשות המקומית המבקשת מרצונה להגדיל את שיעור השתתפותה בתקציבי המוסדות מעבר לשיעור שבו היא מחויבת.
תקצוב החינוך הרשמי בישראל נעשה משני מקורות תקציביים עיקריים: תקציב המדינה והשתתפות הרשויות המקומיות. סעיף 11 א' הידוע בכינויו "חוק נהרי" נוסף בשנת 2007 לחוק חינוך ממלכתי ובו נקבע כי רשות המקומית תשתתף בתקציביהם של מוסדות חינוך מוכרים לא רשמיים הפועלים בתחומה, בהתאם לשיעורים ולתנאים היחסיים שבהם המדינה תומכת באותם המוסדות. בשנת 2013 בוטל במסגרת חוק ההסדרים ההסדר הנ"ל, כך שהרשות המקומית לא חויבה לתקצב את המוסדות המוכרים שאינם רשמיים הפועלים בתחומה. היום כאמור הצביעו חברי הוועדה והחזירו את סעיף 11 א' לנוסחו המקורי.
קרא עוד:
[postim]
נועה היימן נציגת משרד האוצר בדיון אמרה לוועדה, כי בשנתיים האחרונות התקבלו הרבה פניות ממוסדות חינוך חרדיים מוכרים שאינם רשמיים בערים חרדיות, שהתלוננו כי תקציביהם קוצצו לאחר שהחוק בוטל בשנת 2013. לדברי יו"ר הוועדה ח"כ יעקב מרגי, הוועדה החזירה למעשה את המצב לקדמותו לפני התיקון לחוק משנת 2013 בזמן ממשלת הבית היהודי, הליכוד ויש עתיד שביטלו את הסעיף המדובר. סגן השר משולם נהרי אמר כי "היום ניתנה האפשרות להחזיר עטרה ליושנה" וכי "החוק הזה הוא שוויוני מכיון שאינו עושה שימוש בתקציבים ממשלתיים. כל התלמידים במוסדות הללו לומדים לימודי ליבה ולכן מי שאמר בזמנו שהתלמידים אינם לומדים ליבה טעה והטעה". גם חברי הרשימה המשותפת מן האופוזיציה הצביעו בעד החוק.
(אילוסטרציה: מנדי הכטמן – פלאש 90)
