חוק הגיוס החדש: הסנקציות הפליליות לא יבוטלו – הן יידחו

תזכיר של התיקון לחוק הגיוס הופץ הלילה בין שרי הממשלה, לקראת הצבעה ראשונית עליו – ייתכן שכבר ביום ראשון הקרוב, עת מתכנסת הממשלה לישיבתה השבועית.

התיקון בא לנסות למזער את נזקי חוק הגיוס בכפייה של 'יש עתיד, אשר אושר בכנסת הקודמת. למרות הרצון למחוק את אותו חוק אומלל, בקרב גדולי הדור ושליחיהם בכנסת שררה ההבנה כי בשל החלטות בג"ץ והאווירה הציבורית, לא ניתן לבטל אותו כליל ולהחזיר את המצב הקודם על כנו.

העבודה התמקדה, אם כן, בשינויים של סעיפים מסוימים, אשר ידחו את רוע הגזרה בשנים נוספות ויפתחו פתחים שיסייעו להימנע גם בעתיד מעימות חזיתי בין עולם התורה לחברה החילונית.

החוק החדש גובש בשבועות האחרונים על ידי צוות מיוחד, בו השתתפו שר הביטחון, משה יעלון, שרת המשפטים, איילת שקד, היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שר הבריאות, יעקב ליצמן, סגן שר החינוך, מאיר פרוש , יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני והשר לשעבר אריאל אטיאס.

קרא עוד:
[postim]

שני הנושאים המרכזיים בתיקון לחוק, הם הארכת 'תקופת ההסתגלות' בשנים נוספות וביטול תחולתן האוטומטית של הסנקציות הפליליות, לאחר שתסתיים התקופה או אם לא ימולאו יעדי הגיוס השנתיים.

על פי החוק הקיים, כיום אנו מצויים ב'תקופת הסתגלות', בה כל עוד והציבור החרדי עומד ביעדי הגיוס השנתיים שנקבעו, עדיין לא מופעלת חובת הגיוס לכל ולמעשה אף אין צורך בהגשת הדיחוי החצי-שנתי שהיה בטרם החקיקה. לאחר סיום תקופה זו, בשנת 2017, יחול חוק שירות ביטחון על צעירי המגזר החרדי כפי שהוא חל על כל אזרח ישראלי – או במילים אחרות: סנקציות פליליות יוטלו על כל בחור חרדי שיסרב להתגייס לצבא.

החוק החדש מאריך את תקופת ההסתגלות בשלוש שנים נוספות – עד 2020. לאחר מכן תונהג תקופת הסתגלות שנייה שתימשך עד 2023 ובה יורחבו משמעותית יעדי הגיוס, אך עדיין ייהנו בני הישיבות מפטור.

בנוסף, גם אם יעדי הגיוס השנתיים לא ימולאו, חוק שירות הביטחון לא יחול באופן אוטומטי אלא הדבר יהיה מסור לשיקול דעתו הבלעדי של שר הביטחון. גם ב-2023, עם תום התקופה, ישוב הנושא לכנסת לצורך בחינה וחקיקה מחודשת ולא יינקטו הסנקציות הפליליות באופן מידי.

(צילום: נתי שוחט – פלאש 90)