ערכות חדשות המכילות ציוד לאיתור נעדרים (אית"ן) חולקו לראשונה לארבעת הפיקודים בשבועות האחרונים כחלק ממוכנות המערך לחירום.
הערכות החדשות כוללות כלים לניתוח זירות אירוע, אמצעים לאיסוף ראיות וכן אמצעים לוגיסטיים כמו מפות, מצפנים, כפפות סטריליות ומעטפות ייחודיות אשר מותאמות ללקיחת דגימות ביולוגיות. "בעזרת הערכות החדשות צוותי האיתור של הפיקודים יוכלו לתת מענה מהיר ויעיל במידה וקיים חשש להיעדרות או לחטיפה של חייל", הסביר ראש ענף איתור נעדרים, סא"ל יוסי שמש.
עד היום, לצוותי האיתור שנמצאים בכל אחד מהפיקודים לא היה פק"ל מסודר של ציוד אותו הם נדרשו לקחת לשטח. הערכות החדשות מחולקות כתיקים נישאים שאותם יוכלו צוותי האיתור לקחת ישירות לזירת האירוע. בנוסף, יחולקו תיקי חוקר לקציני המערך שיכילו את כל החומרים והטפסים הדרושים למילוי מיידי ויחסכו בירוקרטיה וזמן. "קצין אית"ן חייב להיות חד ולשים לב לכל הפרטים הקטנים בזירת האירוע", הסביר סא"ל שמש. "החל מסימני גרירה, עקבות בשטח וכתמי דם, ועד לענפים שבורים וסימני טשטוש שיכולים להעיד על אופן היעלמותו של חייל", פירט. "הערכות החדשות יעזרו לנו לתעד את כל הממצאים בצורה מסודרת, לשרטט את הזירה וכך להגדיל את הסיכויים להגיע לפתרון לתעלומה".
קרא עוד:
[postim]
יחידת איתור הנעדרים הוקמה כחלק מלקחי מלחמת יום הכיפורים בה לצה"ל היו למעלה מ- 2,000 נעדרים. הצוותים הראשוניים אמנם פורקו, אך לאחר מלחמת שלום הגליל הוחלט להקימם מחדש וכיום בדרג הנפרש קיימים צוותי אית"ן בכל הפיקודים. "לא מספיק לנו לקבוע רק שהחייל נעדר או נחטף, אנחנו גם מנסים להבין איך זה קרה ומה עלה בגורלו", הסביר סא"ל שמש. "אנחנו משקיעים מאמצים רבים באיסוף כל פיסת מידע על נעדרי צה"ל ועל חללי צה"ל שמקום קבורתם לא נודע", אמר סא"ל שמש. "הטמעת הערכות בפיקודים היא קפיצת דרך משמעותית עבור המערך".
כיום, בבתי הקברות הצבאיים בארץ מצויים למעלה מעשרים קברים של אלמונים שמטרת מערך איתור הנעדרים היא לחשוף את זהות הטמונים בהם. "כדי להגיע לפתרון הפאזל אנחנו מתחקרים עדים, בודקים בארכיונים שונים, בעיתונות מאותה תקופה, במסמכי בתי חולים, בתי דין ועוד", פירט סא"ל שמש. בחמש השנים האחרונות פוענחו למעלה מ-25 תיקי חקירה שונים של חללים שמקום קבורתם לא נודע, אשר כיום יש להם קבר ומצבה.
