שר החינוך ויו"ר 'הבית היהודי', נפתלי בנט, נשא הבוקר נאום נוקב וחריג בכנותו בפני באי הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי. בנט תקף את תפיסת הביטחון הישראלית בשנים האחרונות וכיוון את טענותיו ברמזים עבים לעבר ראש הממשלה, בנימין נתניהו ושר הביטחון, משה יעלון.
"האיום המרכזי על ביטחונה של ישראל מגיע לא מצפון ולא מדרום, לא מהרקטות של חמאס וחיזבאללה, ואף לא מאיראן. לא הקיפאון המדיני הוא האיום המרכזי בפנינו – אלא הקיפאון המחשבתי שלנו" פתח בנט.
הוא טען כי "במקום לעצב במו ידינו את עתידנו, ישראל נגררת אחר המציאות הקיימת. זוהי הסכנה הגדולה ביותר על ביטחוננו. ההנחה המחממת והמערסלת על הצבא הישראלי הטוב בעולם ועל החיילים הטובים בעולם, נכונה ככל שתהיה, לא הופכת את האסטרטגיה שלנו, של קברניטי מדיניות הביטחון, לנכונה".
בנט הזכיר כי העולם סביבנו מתהפך בשנים האחרונות ומתאפיין בהתחזקות הגורמים הקיצוניים על חשבונן של המדינות היציבות, כפי שאירע בלבנון, בעזה, בסוריה, בעיראק ובמצרים. "ולצד זה, בולטת מגמה נוספת שעולה מהשטח – היצירתיות של אויבנו, נחישותם והתחדשותם, כל אלו צומחים ומשתבחים".
"בשנים האחרונות הבינו אויבינו שהם לעולם לא יצליחו לגבור על כוחות צה"ל בעימות סימטרי ולכן הם פנו לחזיתות הא-סימטריות. ירי רקטות, לוחמה תת קרקעית ומערכת הדה לגיטימציה – כל אלו יצרו מעטפת כוללת שמנטרלת את היתרונות שלנו".
קרא עוד:
[postim]
לדבריו, "מול החדשנות המשבשת של אויבינו – ישראל נותרה מאחור. לכן עלינו להתחדש בתפיסות, לא רק בכלי נשק. כל מטוסי הF35 היקרים כל כך – לא יעזרו מול חמישים לוחמי קומנדו שחופרים את הדרך לנתיב העשרה. השכפ"צים הקרמיים החדישים ביותר לא יגנו עלינו ממתקפת הדה לגיטימציה – שהפכה להיות אבן יסוד בפגיעה בישראל, ומסוגלת לנטרל אחוזים ניכרים של עוצמתנו הפיזית".
הוא סיפר על חוויותיו האישיות ממלחמת לבנון השנייה, בה שימש כקצין ביחידה מובחרת בצה"ל וממבצע 'צוק איתן', בו כיהן כחבר הקבינט המדיני-ביטחוני: "נדהמתי לגלות איך מדינה ריבונית, עם צבא ענק ונשק מתקדם ביותר לא מצליחה להכריע ארגון טרור קטן".
והמסקנה אליה הגיע: "במקום לרכוש עוד מטוסים, במקום לעשות שוב את אותו הדבר ולצפות לתוצאות שונות -עלינו לחשב מסלול מחדש. כאן אציב רק מספר שאלות בסיסיות שעלינו לשאול על מנת לפלס את הנתיב האסטרטגי שלנו.
"מיהו האויב שלנו? למשל, בצפון. האם עלינו לקבל את הנחת היסוד שחיזבאללה הוא האויב? הרי נאמר לנו השכם והערב שאיראן היא האויב, וחיזבאללה בסה"כ זרוע ביצוע שלו. אז אם כך – יש לדון האם להשקיע את כל מאמצינו בפגיעה בזרוע הביצוע, בעוד שאנו מייצרים מרחב חסינות לאויב עצמו? עלינו לשאול עצמנו איך ייתכן שבכל עימות מול חמאס וחיזבאללה, אנחנו מדממים, אבל ראש התמנון נהנה עד כה מחסינות?.
"סוגיה נוספת שאי אפשר להתעלם ממנה: מהו היחס לאוכלוסייה האזרחית שמכניסה לבתיה טילים ורקטות? האם הם אויב? האם הם תמימים? האם הם משהו באמצע? האם הם מנוף אסטרטגי? האם מקובל על תושבי לבנון, אפילו השיעים שבהם, שלבנון תיחרב בגלל גחמות איראניות? אם לא, האם הם מודעים למה צפוי להם? אולי כדאי לנו ליידע אותם בכך?
"ולגבי עזה – ואתם הרי לא תחשדו בי שאני מתון חלילה, אבל האם בעזה אנו באמת פועלים נכון? האם לא עדיף להשלים עם המציאות ולנתק את אחריותנו על 2 מיליון עזתים. לפתוח להם אפיקי חיים עם בקרה ביטחונית נאותה? האם נכון להמשיך למדוד את הישגינו על בסיס כמות החימוש שהנחתנו על ראש אויבינו? או אפילו על בסיס כמות הפגיעות? אולי מה שקובע הוא דווקא היכולת השיורית שלהם?
"ומהו תפקיד הדרג המדיני? האם הוא להרוויח זמן? האם בכלל הזמן פועל לטובתנו במערכות אלו?".
בנט סיכם ואמר כי אין לו מונופול על התשובות לכל השאלות הללו. "יש לי עמדות. ייתכן שהן נכונות, ייתכן שלא. אבל השאלות מוכרחות להישאל! לא אסכים לקבל מצב בו השאלות החשובות ביותר אינן נשאלות!".
(צילום ארכיון: פלאש 90)
