אחת המשניות המפורסמות במסכת 'יומא' היא זו המתאת כיצד היו משגיחים פרחי הכהונה בכהן הגדול שלא ירדם במהלך ליל יום הכיפורים, כשבין היתר היו מעמידים אותו על האריחים הקרים של בית המקדש. או כלשון המשנה: בִּקֵּשׁ לְהִתְנַמְנֵם, פִּרְחֵי כְּהֻנָּה מַכִּין לְפָנָיו בְּאֶצְבַּע צְרֵדָה, וְאוֹמְרִים לוֹ, אִישִׁי כֹּהֵן גָּדוֹל, עֲמֹד וְהָפֵג אַחַת עַל הָרִצְפָה (יומא פרק א משנה ז).
עתה נראה כי חלק מן האריחים הללו התגלו בעפר הר הבית, או ליתר דיוק: במפעל סינון העפר מהר הבית הנערך בגן הלאומי עמק צורים.
מדובר על 600 אריחי ריצוף צבעוניים מאבן. כ-100 מהם תוארכו בוודאות לימי הבית השני, בהתבסס על מידותיהם התואמות את תקן הרגל הרומית (שאורכה 29.6 ס"מ) ועל מקבילות מארמונותיו של הורדוס במצדה, הרודיון, יריחו ואתרים נוספים.
כמו כן, מתבסס התיארוך על רצפות דומות שנתגלו בארמונות ובווילות מפוארות באיטליה, מבנים המיוחסים אף הם לימיו של הורדוס.
הרצפות המקוריות יוצגו לציבור הרחב מחרתיים בגן הלאומי עיר דוד, בכנס הארכיאולוגי השנתי של מכון מגלים.
לאחרונה הצליחה חברת צוות החוקרים של פרויקט הסינון, פרנקי שניידר, ומומחית לחקר רצפות מעוטרות בעת העתיקה, לשחזר כמה מהדגמים המפוארים שעיטרו את חצרות הר הבית ואגפיו. שניידר, שהחלה את פעילותה בעמק צורים לפני כ-9 שנים כמתנדבת, הינה בעלת רקע אקדמי במתמטיקה וביהדות. את הידע המקצועי הרחב שלה, רתמה שניידר לצורך שיחזור הדגמים הגיאומטריים. לדבריה, "השחזור נעשה בעזרת כלים מתמטיים ועל יסוד המקבילות ממפעלי בנייה של המלך הורדוס באתרים אחרים". עוד היא מוסיפה, כי סגנון ריצוף זה הקרוי בלטינית אוֹפּוּס סֵקטִילַה – 'מעשה חיתוך' היה יוקרתי ביותר והועדף על פני רצפות הפסיפס הרגילות.
"עד עתה הצלחנו לשחזר שבעה דגמים פוטנציאליים של הרצפות המפוארות שעיטרו את מבני הר הבית", אומרת שניידר ומסבירה כי "הרצפות הללו הותקנו ככל הנראה על-ידי אומנים זרים מרומא ששלח הקיסר אוגוסטוס לידידו המלך הורדוס, שבנה מחדש את הר הבית במאה הראשונה לפנה"ס".
היא מציינת כי "הדגמים ששוחזרו עד כה כוללים תשליבים של ריבועים, משולשים, דגמים דמויי כוכב, דגם דמוי שבשבת ועוד, כשהם עשויים מאריחים מנוסרים ומוחלקים היטב, שהותאמו זה לזה בדייקנות רבה מבלי שניתן היה להחדיר אפילו להב של סכין חדה ביניהם". שניידר משערת שבהמשך המחקר ישוחזרו דגמים נוספים.
מרגש