בצעד חריג: הראשל"צ הצטרף כמשיב לעתירה נגד הרב קרים

2. אשר על כן, רואה המבקש את עצמו צד להליך ומבקש להגן על חירותם של רבני ישראל למלא את שליחותם התורנית.

3. ומן הכלל אל הפרט, עסקינן בדרישה מרב לחזור בו מדברים שציטט מחומש דברים (כ"א, י' – י"ד) במסגרת הסבר הפרשה לתלמידיו, ברי כי אין מדובר בפסיקה אקטואלית, וברי כי הניסיון ליחס לרבנים היתרים מגונים כפי התמונה המעוותת שהוצגה לציבור, הינו ניסיון עקיף לסתום את פיותיהם של רבנים באמתלות שונות.

4. תורת ישראל ממנה מתקיים עם ישראל אלפי שנים, היא תורת חיים, היא התורה המוסרית ביותר בעולם, היא איננה זקוקה להגנת המבקש ולא להגנתו של איש, רק מכוחה של תורת ישראל אנו יושבים כאן בארצנו, מכוחה שרדנו אלפי שנים. מצופה מאותם עותרים להרפות את ידיהם ולהניח לנו רבני ישראל לקיים וללמד את תורת ישראל, ובכך להמשיך את מסורת קיומו של העם, תקיפה של מי שעוסקים במלאכת קודש זו, כמוה ככריתת הענף עליו יושב עם ישראל כולו.

5. בעתירתם מבקשים העותרים לקבוע תקדים מסוכן לפיו תורת ישראל ניתנת לביקורת, תכניה עלולים להיות מצונזרים בהתאם לרוח הזמן כפי שהוא נראה בעיניהם, אינני מעוניין ואינני רוצה לציין באלו תקופות עמדה תורת ישראל למבחנה של צנזורה, זוהי התקפה על רבני ישראל, וחמור מכך על תורת ישראל, לכך לא יכול בית המשפט הנכבד לתת יד.

6. אני פונה אל בית המשפט בשם כלל רבני ישראל באשר הם, למנוע את הצורך מרבנים להתנצל, להסביר או לפרש דברים אחרת ממה שנכתב בתורת ישראל, רבני ישראל ממלאים נאמנה את שליחותם, יש לחזקם ולעודדם.

7. ברי לי, כי כבוד בית המשפט העליון של מדינת ישראל, מדינת העם היהודי, לא יתן את ידו לפגיעה ברבני ישראל ובתורת ישראל.

8. לאור האמור, בקשתי מבית המשפט לדחות על הסף את העתירה, ולקבוע כי לרבנים ניתנת החירות הן מצד חופש הדת והן מצד החופש הדעת ללמד את תורת ישראל לעם ישראל.
ובאתי על החתום: