בג"ץ אישר היום (רביעי) את חוק העזר של עיריית תל אביב, המסדיר את פתיחתם של כ-160 מרכולים ופיצוציות בשבת. נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור והשופטות אסתר חיות ודפנה ברק-ארז קבעו פה אחד כי חוק העזר מידתי ויש לפרסמו ברשומות.
הן דחו את בקשת הממשלה לקבל ארכה נוספת בטרם יכריע שר הפנים אריה דרעי אם לאשר את חוק העזר. השופטות מתחו בפסק הדין ביקורת על גרירת הרגליים של הממשלה, שנמנעה מלהכריע בעניין שנתיים וחצי, מאז אישרה מועצת העיר תל אביב את חוק העזר.
בדיון בבג"ץ בנושא שהתקיים בינואר ביקשה המדינה ארכה נוספת של חצי שנה לפני שתכריע אם לאמץ במלואו או בחלקו את חוק העזר או לפסול אותו. הרכב השופטות מתחו גם אז ביקורת על בקשת הדחייה. הפרקליטות ביקשה לדחות את ההכרעה עד ששר הפנים אריה דרעי יחליט בשאלת איחוד תל אביב ובת ים. המדינה ציינה כי בשל "רגישותה ומורכבותה" של הסוגייה נדחה הדיון בממשלה בנושא חודשים ארוכים.
השופטת אסתר חיות מתחה ביקורת על התנהלות הממשלה שלא קיבלה החלטה. "לנוכח ההימנעות הארוכה והנמשכת מזה כשנתיים וחצי של שרי הפנים הרלוונטיים, ובשלב מסוים גם של הממשלה כולה, לקבל החלטה לגופו של עניין, אין מנוס אלא לראות בהימנעות זו משום החלטה לפסול ללא הנמקה את חוק עזר לתל אביב-יפו פתיחתן וסגירתן של חנויות", כתבה בהחלטתה. "כלומר: אין הצדקה חוקית לפסילתו של חוק העזר".
השופטים מציינים בפסיקתם כי יש לפרסם את התיקון לחוק העזר העירוני בנושא שביקשה העירייה להוציא אל הפועל, ולא להמתין לשר הפנים אריה דרעי שיאשר אותו. "אין מקום להוסיף ולהמתין ששר הפנים יחליט בעתיד אם יש לאשר את תיקון מס' 2 אם לאו, וזאת במועד לא ידוע שקצב לעצמו, אשר אין לו דבר וחצי דבר עם המועדים הקבועים בחוק, אף לא עם המועדים שנקבעו במסגרת ההסכמה הדיונית או במסגרת הודעתה האחרונה של המדינה", נכתב בפסק הדין.
עוד מציינים השופטים בהחלטתם כי "התיקונים לחוק העזר אינם עומדים בסתירה לחוק שעות עבודה ומנוחה. האיסור על עבודה ביום המנוחה, המעוגן בחוק שעות עבודה ומנוחה – 11 שביסודו מונחות הן תכלית חברתית הן תכלית דתית-לאומית – עניינו הסדרת יחסי העבודה הפרטניים בתוך בתי העסק פנימה. להבדיל, התיקונים לחוק העזר מסדירים את פעילות בתי העסק ללא תלות בזהות העובד. כלומר, בעלי העסקים שפעילותם בשבת אושרה עודם כפופים להוראות חוק שעות עבודה ומנוחה וחובה עליהם לקיימן".
"העירייה היא הגוף המתאים להכריע בדבר נקודת האיזון המתאימה, הנותנת משקל למכלול השיקולים הרלוונטיים, ובהם הרכב האוכלוסייה בכל מקום ומקום, דרך חייה ואופיה של העיר, כמו גם הנסיבות שקדמו לתיקון", קבעה נאור. "מדובר, בסופו של יום, בפתיחת מספר מצומצם של עסקים אשר מהווים חלק מזערי ממספר העסקים הפועלים בעיר במהלך השבוע, באופן שמאפשר שמירה על צביונה הייחודי של השבת ואינו משנה בצורה ניכרת את פני העיר בשים לב למצב הנורמטיבי".
השופטת דפנה ברק ארז התייחסה להשלכות התיקון על יחסי הדת והמדינה והוסיפה: "ההסדרה המיוחדת והנפרדת של יום השבת מבטאת את התרבות היהודית הלאומית, לצד ערכים של דמוקרטיה – סוציאליים חשובים. עם זאת, ההסדר כולל מרכיב דמוקרטי חשוב ברמה המקומית, המאפשרת להביא לידי ביטוי באופן מדויק יותר את המאפיינים השונים של האוכלוסייה בכל עיר ויישוב".
התיקון הראשון של העירייה עסק בשלושה מתחמים: נמל תל אביב, נמל יפו ומתחם התחנה. בהמשך, אישרה מועצת העיר תל אביב את פתיחתם של מרכולים בשבת לפי מפתח אזורים. שר הפנים דאז, גדעון סער עיכב את פרסום התיקון, אולם מאז לא נתקבלה החלטת ממשלה בנושא. ראש עיריית תל אביב רון חולדאי בירך על ההכרעה ואמר: "כפי שאמרתי כבר לפני כארבע שנים – העיר תל אביב-יפו הייתה חופשית ותישאר חופשית".
עכשיו אריה דרעי ילך לבכות שבגץ ובגץ
למה הוא לא עשה שום דבר ?.