בשבת הלך לעולמו מר יצחק שמיר ראש הממשלה לשעבר, בגיל 96. הלוויתו צפויה להיערך ביום שני בהר הרצל.
קרא עוד:
[postim]
יצחק שמיר (יזרניצקי) נולד בעיירה רוז'ינאי בפולין, להוריו שהיו שומרי תורה. בגיל 20 עלה לארץ והצטרף לתנועת אצ"ל שפעלו נגד הצבא הבריטי. בשנת ת"ש בעקבות הפסקת פעולות האצ"ל, הקים את הארגון לח"י, והיה למפקד הארגון מס' שנים.
בשנת תשט"ו גויס למוסד ופעל כסוכן באירופה, ובשנת תש”ל הצטרף לתנועת "חרות", בראשותו של מנחם בגין. שלוש שנים לאחר מכן, נבחר לראשונה לכנסת מטעם מפלגת הליכוד.
בשנת תשל"ז אחרי המהפך, נבחר שמיר ליו"ר הכנסת, ובשנת תש"מ לאחר התפטרותו של משה דיין, נבחר שמיר לשר החוץ.
לאחר פרישת מנחם בגין מהחיים הפוליטיים בשנת תשמ"ג, נבחר שמיר לראש הממשלה וליו"ר הליכוד. אחרי הבחירות לכנסת ה-11 הוקמה ממשלת האחדות, ע"י הליכוד והמערך, ולפי ההסכם שימש שמיר כשר החוץ ושמעון פרס כראש הממשלה, ולאחר שנתיים שימש שמיר כראש הממשלה
שמיר כיהן כראש הממשלה גם בתקופת מלחמת המפרץ הראשונה, ועל פי הוראת הנשיא בוש, הנהיג של איפוק. לאחר המלחמה יצא שמיר לוועידת מדריד באוקטובר 1991. אך בעקשנותו ובערמתו הצליח לעכב ולהאיט כל שיחות למשא ומתן רציני.
במסגרת תפקידו כראש ממשלה, יזם שמיר בשנת תשנ"א את "מבצע שלמה" שחילץ ביום אחד 14,000 יהודים מאתיופיה והעלם לארץ.
בשנת תשנ"ב הפסיד שמיר בבחירות לטובת מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין, ולקראת הבחירות הבאות פרש שמיר מהליכוד על רקע התנגדותו להמשך הנהגתו של בנימין נתניהו.
לאחר פרישתו, שמר על חיים שקטים, ומדי פעם התראיין בכלי התקשורת, תוך כדי שהוא מטיח האשמות בראשי הממשלה הוותרניים. את בנימין נתניהו, כינה "מלאך החבלה של הליכוד".
הנשיא שמעון פרס ספד לו הערב ואמר בין היתר: "שמיר היה נאמן לדעותיו, פטריוט גדול של עמו ואוהב ישראל". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: שמיר, שאיבד את משפחתו בשואה, נלחם בלח"י ופעל כראש ממשלת ישראל לביצור ביטחונה של מדינת ישראל והבטחת עתידה, כשלנגד עיניו ניצבים אזרחי המדינה. שמיר היה מופת לנאמנות לארץ ישראל ולערכי הנצח של העם היהודי". כאמור, הלוייתו תתקיים ביום שני בהר הרצל בירושלים.
מחלל שבת בפרהסיא היה איש זה, ואוכל נבלות וטרפות, וככל הידוע מעולם לא חזר על כך בתשובה או הביע על כך חרטה כלשהי. כך שאין כל מקום לדווח עליו בצורה כזו באתר יהודי, כיון שהיהדות מסתכלת על המחלל שבת בפרהסיא כמי שיינו יין נסך ושחיטתו נבלה, ממש כמו על גוי. ואף המיתה לא בטוח שמכפרת לו על כך.
כתב הרמב"ם בהלכות אבל פרק א הלכה י
כל הפורשין מדרכי צבור והם האנשים שפרקו עול המצות מעל צוארן ואין נכללין בכלל ישראל בעשיית המצות ובכבוד המועדות וישיבת בתי כנסיות ובתי מדרשות אלא הרי הן כבני חורין לעצמן כשאר האומות וכן האפיקורוסין והמומרים והמוסרין "כל אלו אין מתאבלין עליהן" אלא אחיהם ושאר קרוביהם לובשין לבנים ומתעטפים לבנים ואוכלים ושותים ו""""""שמחים"""""" שהרי אבדו שונאיו של הקב"ה ועליהם הכתוב אומר הלא משנאיך ה' אשנא: