המנהל האזרחי עושה 'הנחת סלב' למיליונר הפלסטיני שפלש לקרקעות פרטיות

המיליונר הפלשתיני מוסטפה טריפי, הינו הבעלים של מספר מחצבות ופרוייקטים של נדל"ן ביהודה ושומרון. בשנים האחרונות הוא מקדם את הקמתה של מחצבה נוספת מעל שמורת נחל מכוך – בין היישוב עפרה וכוכב השחר שבבנימין. המחצבה עצמה ממוקמת בשטח B הנמצא תחת שליטה מוניציפלית של הרשות הפלשתינית, שכמובן אישרה את המהלך. תושבי הכפר הערבי העשיר דיר דיבוואן הסמוך למיקום המחצבה, התנגדו שהכפר יהפוך לדרך גישה עבור עשרות משאיות מדי יום, והצליחו לסכל את הקמת הכביש בתחומי הכפר.

הפתרון שמצא טריפי, הוא שימוש ב'מתרוכה', דרך חקלאית ישנה העוברת סמוך ליישוב עפרה ומתחברת ישירות לכביש 60. על פי חוק המקרקעין, מתרוכה הינה אדמה המיועדת לשימוש הציבור, גם במקרה שהיא עוברת על קרקעות פרטיות – אולם הרוחב המירבי של דרך כזו הינו 5 מטרים לכל היותר.

באישור המנהל האזרחי, הקים טריפי צומת המתחברת לכביש 60, ובמקביל, החל להרחיב את הדרך באופן בלתי חוקי, על מנת שזו תתאים לצרכיו, תוך שהוא פולש למספר רב של חלקות אדמה בבעלות פרטית של ערבים ויהודים.

בשנת 2015 עתרה תנועת רגבים יחד עם תושבי עפרה נגד הקמת המחצבה, הן לאור הפגיעה הסביבתית הקשה, והן בשל בעיות הבטיחות החמורות שהוליד החיבור לכביש 60.

בספטמבר 2016 התחייב טריפי בפני בג"ץ כי בתוך 120 ימים הוא יתקן את שלל החריגות והפלישות שביצע לקרקעות הסמוכות לדרך, ובעקבות כך בג"ץ דחה את העתירה וחייב את רגבים בהוצאות משפט של 20,000 שקלים.

בתקופה שחלפה, המשיך טריפי לעבוד במרץ על הכנת המחצבה, ולאחרונה ביקש לשדרג את הצומת המחברת את המחצבה לכביש 60, ולהפוך אותו למפרידן רב מפלסי שיאפשר למשאיות לצאת לשני כיווני התנועה. תנועת רגבים הגישה לועדת המשנה להתנגדויות של המנהל האזרחי, שרטוטים וצילומי אוויר הממחישים כי במהלך התקופה שחלפה, לא רק שטריפי לא מימש את התחייבותו לבג"ץ, אלא אף הרחיב את הדרך, תוך שהוא ממשיך ונוגס בקרקעות פרטיות. טריפי עצמו טען בדיון כי הוא מחזיק ב"הבטחה שלטונית" מצד המנהל האזרחי לאפשר את הקמת המחצבה.

"המנהל האזרחי נותן לטריפי 'הנחת סלב', והוא עושה בשטח ככל העולה על רוחו", אומר ישי חמו, רכז יו"ש בתנועת רגבים. "הדבר בולט הן באישורים שונים שהוא קיבל מהמנהל האזרחי בלוחות זמנים קצרים ביותר, והן מול מקרים בהם דרכים שהובילו ליישובים יהודים וחרגו לקרקעות פרטיות, בג"ץ הורה להרוס את הדרך ולא מחק את העתירה עד שראה שהאכיפה בוצעה בפועל. זהו מצב שעולה ממנו ריח בלתי נסבל של יחסי הון ושלטון".