בתגובה להצעת החוק שהגיש אתמול ח"כ אמיר אוחנה מהליכוד, המבקשת לשנות את שיטת בחירתם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה, כך שייבחרו על ידי השרים כמשרת אמון, אומר ח"כ ישראל אייכלר כי מדובר בצעד מבורך, אך אין סיכוי להצעת החוק לעבור, מאחר ומערכת המשפט על שלוחותיה וזרועותיה – לא תאפשר קידום חוק שכזה.
גם ח"כ מיכאל מלכיאלי אומר כי מדובר בהצעת חוק ראויה וטובה, אך גם להערכתו הצעת החוק לא תאושר. עם זאת, אמר מלכיאלי כי יש להצעה סיכון מסויים: "מחר ימונה שר עם אג'נדה אנטי חרדית, כזו שנוגדת להשקפת עולמנו, כמו לדוגמא שי פירון, והוא יביא איתו יועץ משפטי כלבבו. זה יגרום לנו נזקים כבדים. לכן, כדאי אולי ששר יוכל להביא יועץ משפטי פרטי, שייעץ לו בנוסף ליועץ המשפטי של המשרד הממשלתי".
ח"כ אוחנה הסביר כי ההצעה, שהוגשה בשיתוף עם התנועה למשילות ודמוקרטיה, אינה ייחודית לישראל וכי בארה"ב לאחר כל מערכת בחירות מסיימים היועצים המשפטיים של כלל משרדי הממשלה את תפקידם, ובמקומם ממנים השרים החדשים פקידים שתואמים את השקפותיהם. "בשנים האחרונות חלו שינויים מרחיקי לכת בתפקידם ובמעמדם של היועצים המשפטיים במשרדי הממשלה", נכתב בדברי ההסבר להצעת החוק.
"כיום נתפס תפקידו של היועץ המשפטי לא רק כמייעץ, אלא גם כמי שיכול לפסול רעיונות ותהליכים אותם מקדם השר המופקד על המשרד במידה שלמיטב הבנתו יש בהם פסול חוקי או חוקתי. שינויים אלה מביאים לעיתים לקושי בפעילותו התקינה של המשרד הנובע ממחלוקות המתגלעות בין השר הממונה על המשרד לבין היועץ המשפטי".
בהצעה מזוכר כי במרס 2007 הוקם צוות בין משרדי שמינו היועץ המשפטי לממשלה ומנכ"ל משרד ראש הממשלה דאז כדי לבחון סוגיות הנוגעות למערך הייעוץ המשפטי למשרדי הממשלה. אותו צוות קבע, בין השאר, כי "תפקידו של יועץ משפטי למשרד הוא מתן לבוש משפטי הולם למדיניות המשרד (…) מודגש בדו"ח כי יש לצפות מהיועץ שלא להסתפק בשלילת הצעות המשרד, אלא לפעול ככל שניתן למציאת פתרונות משפטיים שיאפשרו את ביצוע מדיניות המשרד".
ח"כ אוחנה הוסיף וסיכם כי "יועץ משפטי אמור לסייע לשר להגשים את המדיניות בהתאם להשקפת עולמו ולא להיות שר-על שמטרפד ומסנדל. שר שלא 'מתיישר' לפי היועמ"ש למעשה לא יכול להזיז אותו והוא מוצא את עצמו מסונדל למשך שנות כהונתו עם מעט מאוד יכולת תמרון. הדבר מעניק כוח רב מדי ליועצים המשפטיים שלא נבחרו ויוצר 'אובר-משפטיזציה' בממשלה. ישנם מספיק גורמים מפקחים ומבקרים: הכנסת, מבקר המדינה, מבקר המשרד, ואם יש צורך במקרים קיצוניים – גורמי האכיפה ובתי המשפט. יש עודף בבירוקרטיה – על חשבון העשייה".
