דיון ראשון מסוגו נערך אתמול (ג') בכנסת, ובו נחשף כי משרד החוץ עומד להרחיב את שיתוף הפעולה עם הודו. ועדת המשנה של ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות, העוסקת בקשרי ישראל והקהילות היהודיות בתפוצות, עסקה ביחסי הודו והעם היהודי ביוזמת יו"ר הוועדה, ח"כ ד"ר עינת וילף (עצמאות).
וילף ציינה כי הודו היא מעצמה עולה וחשוב להתייחס למשולש היחסים הודו-ישראל והעם היהודי, וכיצד העם היהודי יכול להתגייס לחיזוק היחסים בינה למדינת ישראל.
לדברי וילף, "היחסים בין ישראל להודו הם מהיחסים החשובים של מדינת ישראל, וחשיבותם תגבר – כחלק מבניית הקשרים עם המעצמות העולות. ארגונים יהודים פעילים בהודו לטובת חיזוק הקשר וחיזוק תדמיתה של ישראל בהודו, ודווקא על רקע מאבק הדה-לגיטימציה יש חשיבות מיוחדת להשקעה בהודו, שיש בה אהדה גדולה לישראל ולעם היהודי".
וילף הדגישה כי נוכחותו של שגריר הודו בישראל בדיון, שלחה מסר ברור לגבי החשיבות שהודו מייחסת ליחסים אלו.
יוסף אורן יו"ר אגודת יהודי קוצ'ין סיפר כי בקוצ'ין נותרו 15 משפחות בלבד, והממשלה ההודית החליטה לשפץ את בתי הכנסת הנטושים ולהפוך אותם למפוארים במיוחד, בהם מונצחת הקהילה הגדולה שהייתה במקום.
לדבריו, שבעה בתי כנסת נוספים משופצים בימים אלו ברחבי הודו, אך ליוצאי קוצ'ין חורה במיוחד גירוש שליחי חב"ד מהעיר, בתואנה שהם שליחי המוסד, וזאת לאחר ששיקמו את הקהילה, והבטיחו את פעילות בית הכנסת ואספקת המזון הכשר.
ד"ר שלווה וייל, מהאוניברסיטה העברית וממייסדי אגודת הידידות ישראל-הודו טענה כי "ההודים מעולם לא ידעו מהי אנטישמיות, ובאוניברסיטת בומביי לימדו עברית כבר במאה ה-19 עוד לפני שלימדו עברית באוניברסיטאות אוקספורד וקיימבריג'".
ד"ר אריה סטריקובסקי, סיפר כי מנהיגי הודו, גנדי ונהרו, הסכימו כבר בשנת 38', ערב השואה, לקלוט את כל היהודים הנרדפים באירופה, אלא שאז הם לא היו עדיין מדינה עצמאית.
שגריר הודו, סאראנה נאווטג', אמר כי "יחסי הודו והעם היהודי נמשכים כבר אלפי שנים, וכיום חיים בארץ כ-70 אלף יהודים יוצאי הודו, שעלו מרצונם. הקהילות היהודיות היו מעורבות מאוד בחיים בהודו והקימו בתי חולים וספריות".
