אחרי שנה שניה של בצורת במערב טקסס, בעירייה הקימו מפעל שתהפוך מי בי ביוב למי שתייה, מערכת הפיכת מי ביוב למי שתייה אינו דבר חדש ועד להיום עשו זאת במקומות שונים אבל רק לצרכי השקיית הדשא וכדומה, מנכ"ל העירייה אמר שאחרי שנים של בצורת היינו חייבים לפנות למשאבים אחרים כדי שנוכל לספק מים בשפע וכאן לראשונה בנינו מערכת שתהפוך את מי הביוב למים ראויים לשתייה, עוד הוסיף כי מים שיוצא מהברז לא משנה מקור המים, מה רוצים שיהיה נקי וטעים, והוא בטוח שגם מדינות אחרות כמרילנד, אריזונה, ועוד יאמצו את הראיון.
הוא ציין כי כבר בשנת 2009 השתמשו בסוכנות החלל נאס"א בטכנלוגיה הזאת והפכו מי צרכים למי שתיה לאסטרונאוטים. במרכז החלל של נאס"א ביוסטון, מאות מתנדבים מזיעים את דרכם אל כוס המים. הם רצים עשרות קילומטרים בתנאים זהים לאלו בחלל. הזיעה על הבגדים נלקחת לייבוש, אבל לא רק הזיעה, אלא גם המגבות, הגרביים, הבגדים – כל מה שסופג נכנס למיכלים מיוחדים, שם בטמפרטורה גבוהה במיוחד מתייבשים הבדים, והנוזלים נאגרים למיכלי טיהור מיוחדים. לא רק הזיעה: גם הצרכים נלקח לאותו תהליך מיחזור. הנוזלים שהתקבלו מסוננים ומופרדים מן האבק, השיער ושאר הפסולת מהגוף, ואחר כך הם נלקחים לתהליך המיחזור. קית' פאריש מהמעבדה של נאס"א מסביר: אנחנו מרתיחים את המים מזה, והחומרים המוצקים נשארים מאחור. אחר כך הנוזל עובר למיכל המיחזור – המסנן שלנו ומשם למיכל ההרקה שלנו. מה שהפרדנו הוא המוצר שלנו שממשיך למערכת המים. וזה נראה צלול ונקי.
לא כל התושבים קבלו זאת בהבנה, וישנם תושבים שכבר מתלוננים ומתכוונים לצאת למחאה אחד התושבים אמר שזה לא הפתרון הרצוי מבחינתם למחסור במים ואינם רוצים לשתות מים כאלה.
מנכ"ל העירייה הוסיף שכאשר הפרויקט הוצג לפני כמה שנים, לא היו ההפגנות במהלך הדיונים הפומביים בנושא, רוב האנשים לא אכפת להם, ברגע שהם מבינים כי מים שטופלו בטוח לשתות, אנשים כאן קיבלו את זה כי הם מבינים מה הערך של המים".
