גיל הזהב והיהלומים: שמואל שנצר מברוקלין הוא יהודי ניצול שואה שחגג בימים האחרונים 104 שנים לצד משפחתו. "יש לי יותר קמטים ממנו", התבדח בנו יואלי, בן ה-55.
"אני מרגיש בר מזל להיות בין החיים כל כך הרבה זמן", אמר חתן השמחה, והוסיף: "גם אני איבדתי הרבה".
שמואל שנצר נמלט מאחד ממחנות הכפייה בפולין בשנת 1944. הוא איבד את הוריו, דודים ודודות, בני דודים ועוד במהלך מסע רצח-העם הנאצי נגד היהודים באירופה. הוא הסתתר מפני הנאצים עד שהרוסים שיחררו את השטח מן הכיבוש של היטלר.
במהלך מסיבת יום ההולדת שארגנו בניו, הוא התיישב על הכורסה בסלון ביתו והעלה זיכרונות מן העבר. בדיוק כמו מצבו הגופני, בלי עין הרע, כך מצבו השכלתני. הוא זוכר כמעט כל פרט מתקופת השואה.
שמואל ישב בכורסתו והתמודד עם פרוסת עוגה נדיבה בזמן שסיפר על השואה. כשנשאל אם העוגה טעימה, הוא התבדח ואמר: "כאשר אתה רעב, הכול טוב!".
שוב ושוב הוא נשאל בשנים האחרונות מה המתכון לאריכות ימים. כיצד הוא סבור שהקב"ה חנן אותו באריכות ימים כה נדירה. "לקחת את הדברים צעד אחד בכל פעם, ולהוקיר רגעים יקרים של חיים וברכה", חוזר ואומר שנצר כל פעם מחדש.
שמואל לא חי אורח חיים בריא במיוחד בצעירותו, אבל אומר שהוא 'מפעיל את שריריו' שלוש פעמים ביום. עד לפני שנה הוא לא נטל תרופות וחיכה לגיל 100 כדי להפסיק לעשן.
צילום: thebrooklynink.
אדם שמקבל כ"כ הרבה חיים, התביעה עליו יותר גדולה:
שוב יום אחד לפני מיתתך!!! נצל את ההזדמנות!!! חברים שלך הלכו כבר לפני עשר עשרים שנה ויותר איפה הם ואיפה אתה? להם נגמר האפשרות להודות באמת ומה איתך? עוד פרוסת עוגה? עוד ספורט? נו ומה אחרי זה?
לפעמים מקבלים את השכר בעולם הזה.