משבר ה'קורנפלקס' מגיע לשלב היצירתי.
לאחר הדיווחים כי הפסדי חברת יוניליוור מאז פרוץ המשבר מסתכמים בלמעלה מ-2 מיליון שקלים וכי במחסני החברה מאופסנים כ-120 טון קורנפלקס שאינם מאושרים לשיווק ע"י משרד הבריאות.
כעת מגיע השלב היצירתי בו ניתן ללמוד כיצד גם מ'משבר' ניתן לעשות כסף, והרבה…
הבוקר חושף העתון ידיעות, כי הבוקר יגיעו למחסן המפעל בערד משאיות, שיאספו את 120 הטון של דגני הבוקר הנגועים בסלמונלה ויובילו אותם לאתר בצפון הארץ. שם יעברו קרטוני הקורנפלקס תהליך של גריסה, כולל 24 משטחי העץ הענקיים שעליהם הם הונחו במפעל, במגרסה ענקית. לאחר מכן החלקלקים שייפלטו יעברו תהליך גריסה נוסף עד שיהפכו לפתיתים קטנים, ואלה יועברו בעתיד למפעלים שונים וישמשו תחליף לדלק של תנורי מלט.
תהליך הייצור של מלט כולל חימום של אבן גיר וחרסית בטמפרטורה גבוהה מאוד בתוך תנורי ענק. את חימום התנורים ניתן לבצע באמצעות דלק או באמצעות פסולת שנוצרה מתהליך הגריסה של מזון דוגמת הקורנפלקס הנגוע.
ע"פ הדיווח, מזון ניתן להשמיד בכמה דרכים: ניתן להפוך את המוצר הלא רצוי למזון עבור בעלי חיים — אך מכיוון שדגני הבוקר נגועים בסלמונלה, האופציה הזו נשללה; אופציה נוספת היא להפוך את המזון הנגוע לקומפוסט, דשן עשיר שנוצר מזבל אורגני שהתפרק, אך גם אפשרות זו נשללה בגלל החשש שמזון מזוהם יגיע לאדמה; האופציה הקלה והזולה ביותר היא לשרוף את הסחורה הנגועה, אבל עלה חשש שהשמדה של כמות כה גדולה של מזון נגוע בסלמונלה תגרום לזיהום אוויר, ולכן הוחלט לנסות למצוא פתרון אחר. כך עלה הרעיון של הדלק לתנורי המלט.
עוד בדיווח, כי משרד החקירות הפרטית "ויצמן – יער" היא זו שתחקור את הפרשה שמקורה ברשלנות אחד מעובדי החברה בניסיון להתחקות על עקבותיו ולנסות להבין מה גרם לטעות שיכל לעלות בחיי אדם.
במקביל, הבוקר הודיע שר הבריאות יעקב ליצמן, כי "יוניליוור שיתפה פעולה עם צוות הבדיקה של משרד הבריאות והוסיף, "נוודא שלמדו את הלקח הבא".
הדס פרוש, פלאש 90
