ויקיפדיה

סיפורה של הספינה האבודה שנמצאה 72 שנה לאחר שהוטבעה

ביולי 1945 הפליגה הספינה "אינדיאנפוליס" ובבטנה הפצצה הגרעינית שתוטל על הירושימה. בשובה היא הוטבעה, ומאות מלחים שחו ארבעה ימים בים שורץ כרישים, כשאיש לא בא לעזרתם • השבוע, כעבור 72 שנה, נמצאה ספינת הקרב האמריקנית מול חופי יפן

עשרות שנים אחרי שטבעה מול חופי יפן, נמצאה השבוע ספינת הקרב האמריקנית ה-USS Indianapolis מול חופי יפן. הספינה הענקית שהוטבעה על ידי שני טילי טורפדואיפניים נמצאה על ידי צוות חוקרים אזרחיים שאיתרו את המבנה העצום בעומק של 6 ק"מ מתחת לפני הים.

במשימתה האחרונה שימשה אינדיאנפוליס להעברת חלקים מהפצצה הגרעינית "ילד קטן" לאי טיניאן באוקיינוס השקט. הסיירת הגיעה לאי ב-26 ביולי 1945, וארבעה ימים מאוחר יותר, בדרכה חזרה, ב-30 ביולי בשעה 00:14, היא טובעה בים הפיליפינים בידי צוללת יפנית. במשך שלושה ימים לא הבחין פיקוד הצי בחסרונה של הסיירת, עד שבשעות הבוקר של היום הרביעי לאחר הטביעה חלף מטוס אמריקני באזור והבחין בניצולים.

תוך כמה שעות הגיע למקום מטוס-ימי, שהצניח לניצולים מזון וסירות הצלה. הטייס, אדריאן מארקס, הבחין בכרישים, ותוך הפרת הפקודות שניתנו לו נחת על המים כדי להבהיל את הכרישים ולסייע לניצולים. מתוך 1,199 האנשים ששהו על סיפונה, כ-300 נהרגו בהתקפה עצמה והיסטוריונים אינם יודעים לומר בוודאות כמה מלחים נטרפו למוות וכמה מתו בשריפה או שטבעו, כשההערכות על מספר ההרוגים במתקפת הכרישים נעות בין 50 ל-150. רק 317 מלחים ניצלו.

אחד הניצולים, לואל דין קוקס, סיפר במפגש שנערך בין ניצולי הטביעה לפני מספר שנים כי הוא זוכר היטב את הרגע שבו פגע בסיפון טיל הטורפדו הראשון ששיגרה הצוללת היפנית. "בום! והנה אני באוויר. ואז מים, שריפה, הכל עולה ויורד, ופתאום היינו 25 מטרים מקו המים", שיחזר קוקס, ששירת בספינה כמלח צעיר.

הספינה הכבדה הפליגה מסן פרנסיסקו עם שחר ב-16 ביולי 1945 תחת מעטה כבד של חשאיות, ולקחה חלק במשימה ששינתה את ההיסטוריה. ה"אינדיאנפוליס" הובילה בבטנה את מרכיבי הפצצה הגרעינית "ילד קטן", שכעבור שלושה שבועות תופל על העיר הירושימה כדי לאלץ את היפנים להיכנע. ללא כל ליווי, הפליגה הספינה לאי טיניאן שבאוקיינוס השקט, ושם פרקה את הפצצה הסודית, לקראת הטענת על מטוס הB-29- המפורסם.

עם השלמת המשימה, יצאה הספינה מהאי טיניאן לעבר האי הסמוך גואם, ולאחר מכן קיבלה פקודה לצאת לאי לייטה שבפיליפינים כדי לחבור למשחתת "איידהו" לקראת הפלישה ליפן. במסעה הבודד, חצתה ה"אינדיאנפוליס" ים שורץ צוללות אויב – וכרישים. יום ההפלגה הראשון עבר בשלווה. המלחים זכו לחופש קצר מפעילות ורבים שיחקו קלפים על הסיפון. אחרים ניצלו את הזמן לתנומה.

דקות ספורות אחרי השעה חצות, שוגר לעבר הספינה הטיל הראשון, מבטנה של הצוללת היפנית שארבה בסמוך. הטיל השני כבר גרם לפיצוץ ענק, שכמעט תלש את ה"אינדיאנפוליס" לשניים. תוך 12 דקות בלבד שקעה הספינה וטבעה. השריפה הכבדה שהתלקחה על הסיפון אילצה את מפקד הספינה, צ'ארלס מקווי, להורות לאנשי הצוות לנטוש אותה.

"הסתכלתי אחורה, וראיתי שהספינה טובעת", סיפר קוקס, שהיה אז מלח בן 19. "ראית אנשים קופצים לים מהירכתיים, בזמן שארבעת הפרופלרים עדיין מסתובבים. 12 דקות! תארו לכם ספינה באורך 186 מטרים – כמו שני מגרשי כדורגל – טובעת ב-12 דקות". מרבית אנשי הצוות נאלצו לקפוץ למי האוקיינוס מכיוון שכמעט ולא היו סירות הצלה. עדי ראייה סיפרו על מלחים שנדחפו מהספינה הבוערת בידי חבריהם.

"לא ראיתי שום ספינת הצלה", סיפר קוקס. "במים, שמעתי קצת צעקות וצרחות, ושחיתי לעבר קבוצה של 30 גברים, ושם נשארתי. הנחנו שאם נוכל להחזיק מעמד כמה ימים, בסוף יבואו לאסוף אותנו". אך איש לא הגיע לחלץ את אנשי הצוות, וזה לא היה הכשל הראשון בשורת המחדלים הארוכה. כפי שמפקדי הצי סירבו לבקשת מפקד ה"אינדיאנפוליס" מקווי לקבל סונאר לאיתור צוללות, כך הם גם לא הבחינו בטביעתה של הספינה.

אותות חירום ששיגרו אנשי הצוות בזמן המתקפה היפנית לא זכו לתגובה, וכך גם איש גם לא הבחין שהספינה לא הגיעה ליעדה המתוכנן בפיליפינים. הביון של הצי האמריקני אמנם הצליח ליירט תשדורת של אחת הצוללות היפניות בה דווח על השמדת ה"אינדינאפוליס", אך בארה"ב חשבו שמדובר בהטעייה שנועדה לגרור את הצי למארב.

כ-900 איש ששרדו את מתקפת הטורפדו נותרו לצוף במים, תחת השמש הקופחת, ללא מזון או מים לשתייה. חלקם מתו מהתייבשות ואחרים טבעו מפני שחגורות ההצלה שלהם לא החזיקו מעמד והתפוצצו. אך הייתה סכנה אחרת, מוחשית יותר, שארבה למאות הניצולים המדממים: להקת כרישים רעבים. מדענים מתעקשים כי למרות סיפורי האימה, כרישים אינם נחשבים בדרך כלל לאיום כלפי בני אדם. ואולם, באזור הזה של האוקיינוס, שורץ מספר גדול של כריש ארך-גף הנחשב תוקפני באופן חריג.

הצי הטיל את האחריות לאסון על מפקד הספינה, צ'רלס מקווי, שהיה בין המעטים ששרדו את האסון. למרות שמאות ספינות אמריקניות טובעו במלחמת העולם השנייה, מקוויי היה המפקד היחיד שנשפט על אובדן ספינה. הוא לא הודח מהצי, אך התקרית העיבה על חייו ובמשך שנים הוא קיבל מכתבי נאצה לביתו. אחרוני השורדים יצאו למערכה כדי לטהר את שמו, וב-2001 זכה מקווי לחנינה מהקונגרס. כך הגיע לסיומו אחד האסונות החמורים ביותר בתולדות הצי האמריקני.

0 0 הצבעות
דירוג הכתבה
2 תגובות
ישנות
חדשות המדורגות ביותר
Inline Feedbacks
הצגת כל התגובות

לא הבנתי מה רואים פה [חוץ מהמיכשור החדיש]

אולי זה היה משמים כיון שהם גרמו למותם של המון יפנים עם הבאת הפצצה. "כאשר יאמר משל הקדמוני: מרשעים יצא רשע".

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו