העולם עוקב בדריכות: הכורדים עשויים לקבוע את עתיד המזרח התיכון

עיני העולם נשואות לדרום כורדיסטן: תושבי חבל הארץ האוטונומי בצפון עיראק מצביעים היום במשאל עם על עצמאותם, כאשר לפי כל האינדיקציות רוב המצביעים צפויים להצביע בעד התנתקות מוחלטת מעיראק לטובת הקמת מדינה עצמאית וריבונית. יצוין כי ברחבי המזרח התיכון מתגוררים קרוב לשלושים מיליון כורדים, אולם במשאל משתתפים רק תושבי כורדיסטן העיראקית.

המהלך נתקל בהתנגדות אזורית נרחבת: ראש וראשון למתנגדים הוא שליט טורקיה ארדואן, שמסרב להכיר בשאיפות העצמאות של הכורדים שבתחומו וחושש מפני אפקט הדומינו של משאל העם. אחריו ניצבים האיראנים שמבינים כי עצמאות כורדית פירושה מכשול משמעותי לרצף השיעי אותו מנסה טהרן ליצור מהמפרץ הפרסי ועד לרמת הגולן (הרחבה והסבר בהמשך הכתבה).

גם ראש ממשלת עיראק מתנגד למהלך, אולם בניגוד להצהרותיו המתלהמות בענין, המשאל מתקיים בסופו של דבר. עמדתן של יתר מדינות האזור והעולם נעה בין הסתייגות שקטה להתנגדות אקטיבית.

המדינה היחידה שהביעה תמיכה במהלך היא דווקא ישראל, אשר חרף היחסים הנפיצים עם טורקיה החליטה לנקוט עמדה ברורה ואמיצה בסוגיה. מומחים סבורים כי העמדה הישראלית נגזרת משיקול מוסרי ומאינטרס אסטרטגי.

השיקול המוסרי: הכורדים שרויים באותו מצב בו היתה ישראל ערב הכרזת העצמאות ב-1948. ישוב מצומק במרחב עויין, נטול תמיכה של ממש מהעולם – שהעדיף להתעלם מהדרישה המוצדקת לעצמאות בשל אינטרסים כלכליים ומדיניים שונים מול מדינות ערב. האינטרס האסרטגי: כפי שציינו, עצמאות כורדית פירושה שטח טריטוריאלי גדול בין עיראק לסוריה שישים סוף לשאיפות הרצף השיעי אותו מנסה איראן לבסס מהמפרץ הפרסי עד לגולן הסורי. נוסף על הפרת הרצף, היחסים החמים עם הכורדים יאפשרו לישראל יכולת תמרון צבאית גדולה באותו אזור.

יודגש, כי גם אם המצביעים יבחרו בהמוניהם בעצמאות, הרי שיקח זמן עד שהמהלך יצא אל הפועל…למשאל אין שום משמעות פורמלית, המפתח נמצא במדינות השכנות ובמעצמות. "הכורדים היו הפועלים השחורים של העולם במלחמה נגד דאע"ש. את המחיר שלהם להקמת מדינה הם שילמו. הם חשבו שהלחימה מול דאע"ש תשתלם להם, אבל לא לקחו בחשבון את הדברים שקורים מבחינה בין לאומית שמעסיקים כעת את העולם", אומר ד"ר מוטי חזיזה, מרצה בכיר בחוג לפוליטיקה וממשל במכללה האקדמית אשקלון המתמחה בתחום כורדיסטן, בראיון לערוץ 10.

למרות זאת הוא מסביר כי "משאל העם לא יוביל להקמת מדינה כורדית. ההישג שלו הוא בעצם קיומו, למרות הסכסוכים בתוך העם הכורדי".

בישראל קיימת קהילה גדולה של יהודים כורדים שתומכים כמובן בעצמאות. היום הם יקיימו מפגן תמיכה בגן סאקר, אולם לד"ר חזיזה חשוב לצנן את ההתלהבות: "תמיד תמכנו בהם אבל אנחנו לא חלק מזה. יותר מסימפטיה הם צריכים כוח בין לאומי. ברמה הזו אין להם שום הישג. האמריקאים מאוד סימפטיים כלפי הכורדים וחושבים שמגיעה להם מדינה, כשזה מגיע לרגע האמת הם לא שם. הבעיה הגדולה של העם הכורדי היא חוסר מנהיגות".

לעומתו, הדסה ישורון, ישראלית יוצאת כורדיסטן הנוטלת חלק פעיל במאבק למען הכורדים, נשמעת אופטימית בהרבה: "ההרגשה בשטח היא שזה קרוב יותר מאי פעם. יש אש בעיניים של הכורדים בכל העולם. הם בטוחים במאת האחוזים שהמדינה תקום, רק שזה לא יהיה באופן מיידי אלא לאחר שנה או שנתיים ואז הם יילכו לעצמאות". לדבריה, "הם מתייחסים בהערצה גדולה לעם ישראל ורוקדים ברחובות עם דגלי כורדיסטן וישראל. הם מעריכים וסומכים ונשענים עלינו, כי מי יותר מהעם שלנו מבין את הסבל שלהם".

ומה באשר להשלכות האזוריות של משאל העם על האזור? "לתוצאות משעל העם הכורדי תהיינה השלכות מרחיקות לכת על המזרח התיכון", סבורה פרופסור עפרה בנג'ו, חוקרת התחום הכורדי במרכז משה דיין באוניברסיטת תל אביב ובמרכז האקדמי שלם. בטור שהיא פרסמה הבוקר ב'ישראל היום' היא מרחיבה: "המתנגדים למדינה כורדית מזהירים כי מהלך שכזה יביא לקטסטרופה שתגרור את הכורדים למלחמת אזרחים עם עיראק ותערער את יציבות האזור. מנגד, יש הטוענים כי כינונה של מדינת כורדיסטן יסייע דווקא לשמור על יציבות המזרח התיכון ויוביל לסיומו של מעגל דמים הנמשך בין ארביל לבגדד זה מאה שנים. יתר על כן, מדינה כורדית שהיא פרו־מערבית, סובלנית ודמוקרטית יותר משכנותיה ופחות נוטה לאסלאם הפוליטי, עשויה להיות גורם מייצב באזור, וזה בדיוק מה שמפחיד את המדינות השכנות".