לראשונה: מדענים תיעדו התנגשות בין שני כוכבי נויטרונים

אירוע שנמשך שבריר שנייה ותועד לפני כחודשיים הסעיר היום (שני) את הקהילה המדעית ואת חוקרי החלל. התנגשות ומיזוג בין שני כוכבי נויטרונים, שהתרחשו כ-130 מיליון שנות אור מכדור הארץ, נקלטו באוגוסט השנה במגוון טלסקופים ומתקני מחקר – והתבררו כאחד האירועים המדעיים החשובים והמרגשים בחקר הקוסמוס. בעבר אמנם נמדדו גלי כבידה, אך זו הפעם הראשונה שמתועד המקור להיווצרותם.

הממצאים המדעיים מהתיעוד מספקים עדות חזותית ראשונה להיווצרות גלי כבידה – ובכך מחזקים משמעותית ממצאים מהשנתיים האחרונות לגבי קיומם של הגלים, אותם חזה אלברט איינשטיין בתורת היחסות הכללית לפני כמאה שנה. הממצאים נוגעים גם לאופן שבו נוצרו ביקום יסודות כבדים כמו אורניום, יוד וזהב ולתופעות של הבזקי קרינת גמא.

מדעני מכון וייצמן מסבירים כי הגלים הכבידתיים הם למעשה תנודות של המרחב-זמן כתוצאה מתנועה של גופים כבדים. הגלים האלה קטנים למדי, וכדי שיתקבלו גלים גדולים מספיק כך שייקלטו במכשירי מדידה על כדור הארץ, הם צריכים להגיע ממקור רב עוצמה. התנגשויות של חורים שחורים מייצרות גלים כאלה, אבל התקווה הייתה שאחרי הוכחת ההיתכנות עם זיהוי ההתנגשויות שלהם, יגיעו גם תצפיות של אירועים נוספים, שאפשר לזהות בעזרת גלי כבידה ואז לצפות בהם גם באמצעים אחרים.

כששני כוכבי ניטרונים מתקרבים מאוד, הם מתחילים לחוג זה סביב זה במעגלים קטנים והולכים, ומאיצים בספירלה עד להתנגשות ביניהם. ההתנגשות גורמת לפליטה עצומה של קרינה בטרם שרידי הכוכבים שהתנגשו יוצרים יחד חור שחור. עם זאת, באזור ההתנגשות נותר החומר חם למשך ימים אחריה, מעין זוהר שמותיר זכר לאירוע האלים שהתרחש. הזוהר הזה מאפשר להמשיך למדוד את התהליכים הייחודיים שקורים בסביבות ההתנגשות.

עד היום לא הצליחו מדענים לצפות בהתנגשויות כאלה, בגלל שהשמים גדולים וקשה לדעת מתי להסתכל ולאן. האירוע שנצפה ב-17 באוגוסט 2017, בשני גלאי LIGO (במדינת וושינגטון ובלואיזיאנה) ובגלאי VIRGO, איפשר למדענים לזהות את הכיוון והמרחק המדויקים של מקור הגלים הכבידתיים, ולכוון אליו טלסקופים נוספים עם מצלמות ומכשירי מדידה לסוג הקרינה ולעוצמתה. התהליך דומה לצפייה מדויקת במיקום של ברק כדי לזהות היכן יישמע הרעם, אלא שכאן מקור האירוע הוא במרחק 100 מיליון קילומטרים, במערכת הכוכבים "הידרה", ולא מעבר לרכס הקרוב.