מעשה שאירע זה לאחרונה בימות הקיץ בשנת ה׳תשע״ו, יהודי מתושבי ארה״ק השוכר בכל שנה ׳מלון׳ בפראנקרייך (צרפת) למשך ימות הקיץ, מכשיר את המטבח ואת כל הבנין כראוי לאחינו החרדים לדבר ה׳, ומשכיר חדרים במלון לפי מחיר קבוע כך וכך ליום…
כמעשיו עושה רעהו (שבעבר היה שותפו) בקצה השני של צרפת, והנה הופיע בבית מלונו של רעהו יהודי מסכן שכולו אומר ׳נעבעך׳ (מסכנות) וריחו נודף למרחקים ומאד קשה לעמוד בד׳ אמותיו… ברצותו לנוח במשך שבוע במלון זה (יהודים טובים סידרו עבורו את התשלום), בעל המלון שחשש מאד מה יאמרו שאר אורחיו, לא אבה לקבלו, מצא תירוץ ש׳ברוך ה״ בשנה זו מלונו התמלא עד אפם מקום ואפילו מיטה אחת ריקה אין לו בעבורו… אבל, הוסיף לומר לו, לידידי יש מלון בקצה האחר של צרפת, פנה אליו באדרעס (כתובת) פלוני ותמצא נחת…
בלית ברירה נסע היהודי לאותו מלון – נסיעה שאורכה במשך שעות (ולבינתיים הפסיד כבר יום שלם משהותו), אך בהגיעו וירא בעל המלון ׳מי ומי ההולכים; החל גם הוא כרעהו מתרץ עצמו ב׳שערי תירוצים שלא ננעלו׳, אחי היקר נעמת עלי עד מאד, אבל מה אעשה ואין לי חדר פנוי עבורך… באותו זמן עמד לצידו של בעל המלון בנו הבחור כבן שבע עשרה שנה, הלה שנכמרו רחמיו פנה לאביו וביקש מעמו, אנא, חוס נא ורחם על האי מסכנא, הרי הוא ׳דעם אייבערשטנס א קינד׳ (בנו של אבינו שבשמים) נא אל תשיבנו ריקם מלפניך… אם ילך מכאן הרי יפטיד עוד יום מה׳שבוע׳ ששילמו בעדו אותם יהודים יקרים, שמע האב את דברי הבן, ועשה עצמו כ׳בודק׳ שוב, ו׳מצא׳ בסייעתא דשמיא חדר בירכתי המלון, והניחו בשלום על משכבו. בהגיע עת סעודה אמר שוב בעל המלון להאי גברא, הנה, תם המקום ב׳אולם האוכל׳ אושיב אותך אחר כבוד בין עובדי המלון – שם תאכל ג׳ פעמים ביום ותשבע נפשך… כמעשהו בראשונה עמד שוב הבן ליד אביו, וביקש רחמים בעדו – הרי הוא ׳דעם אייבערשטנס א קינד׳, כבדהו כדרך שמכבדים כאן ׳בעלי בתים׳ חשובים דפה… הסכים האב ו׳מצא׳ עבורו מקום מכובד בין כל אורחי המלון, והכל בא על מקומו בשלום…
עברו כמה ימים, והבחור הלז נסע בהרים שסביבות המלון ב׳אופני ההרים׳ (ביי״ק, אופניים), ו… על האם הדרך אירע הנורא מכל, כשנתקע בחזקה ונפל בראשו בתוככי סלע ההר, ותהי חבלתו נוראה, מיד איבד הנער את הכרתו והובל במהירות עצומה ל׳בית החולים׳ דשם, וכל הרופאים ענו פה אחד כי הנער מסוכן וקרוב למות – אחר שנחבל בראשו ובמוחו ל״ע, וכך הראו כל ה׳צילומים׳ (xrays) כי הכל בפנים הראש חבול ומלא דם ה׳ ירחם… אף נתנו רשות לאב להכנס אצל הבן (הגם שבמחלקה׳ זו אין רשות לאחרים להכנס) כי ממילא אין המדובר ליותר מכמה שעות, אין לו לאב אלא ל׳הפרד׳ מבנו… והנה לא עברו יותר משני ׳מעת לעת׳ ויפקח הנער את עיניו, והחל מדבר, ומשם החל להחלים ולהבריא במהירות עצומה עד שהעיד בפני קרוב משפחתו שלאחר כב׳ שבועות כבר הילך הנער כאחד האדם (אולי שריטה קטנה הייתה לו לזכרון, ולא יותר) ויהי לפלא… כי מתחילה אמרו הרופאים שאם יארע ה׳נס׳ ישאר בחיים כ׳צמח׳ (vegetable) ל״ע. מכיוון שכן שוחרר הנער מ׳בית החולים׳ באזהרת הרופאים שיבוא להבדק שוב ושוב לראות מה מצבו.
עברו כמה חדשים ולאחר ירח האיתנים (בחודש חשוון תשע׳׳ז) הובא הנער בפני הרופאים בארה״ק, ושוב ערכו בו ׳צילום׳ ולא האמינו הרופאים למראה עיניהם, כי בהשוואת הצילומים מחודש מנחם אב לעומת הצילומים של חודש חשוון היה נראה בעליל כי מדובר משני 'ראשים' אחרים (עד שלגודל פליאתם אספו רופאים ומומחים גדולים מכמה ובמה מקומות לבדוק את הצילומים). הרי לך עד כמה הגנה עליו כוחה של הכנסת אורחים ומעשה חסד – אף שאין לנו כל שיג ושיח ב׳חשבונות שמים׳.
