מעשה בעני, שהגיע יום אחד לביתו של איש עשיר מאוד וביקש נדבה. העשיר בדיוק ישב במרפסת עם ספרי חשבונותיו, במטרה לחשב כמה כסף יש לו במזומן ובנכסים. העני ניסה לעורר את תשומת לבו של העשיר הרעיש עם מטבעותיו. העשיר קלט אותו וביקש ממנו להמתין "אני מחשב עכשיו את שווי הנכסים שלי, ואם תסיח את דעתי אני עלול להתבלבל", אמר בטון של חשיבות עצמית מופגנת,.
החליט העני. אם העשיר מחשב את נכסיו, מדוע שלא אחשב גם אני את כספי? ניגש לשולחן בסמוך לעשיר והחל להוציא את כל המטבעות מכיסיו. הוא סידר אותן היטב, חילק לקבוצות של עשר, וחישב כמה "נכסים" יש לו.
המחזה שעשע מאוד את העשיר שהיה כל כולו מונח בכסף שלו הוא לא יכל להתאפק ועקץ את העני: "למה אתה סופר, אתה רוצה לדעת כמה עוד חסר לך כדי להגיע לרמת העושר שלי?".
"לא", אמר העני בחיוך "כבר ביררתי בעבר מה ההפרש בינינו, ואני לא צריך לחשב את זה". "ולאיזה פער הגעת?", תמה העשיר בחיוך, "ההפרש בינינו מבחינה כספית הוא עשרה זהובים", אמר העני. "וזו לא השערה או אמדן. כבר ביררתי אצל אנשים יודעי עניין, והם אימתו את הקביעה הזו".
העשיר נדהם וחשב בלבו על שתי אפשרויות: או שמדובר בעשיר גדול שחי כקבצן, או שהוא סתם עני חצוף שמתחכם איתו יותר מדי ובכל מקרה, בשני המקרים הוא אינו ראוי לנדבה.
"למה התכוונת?", דרש לדעת. "בשמחה", ענה העני. "לא מזמן ביררתי אצל הקברן המקומי מהם הבדלי המחירים בין התכריכים הזולים והיקרים ביותר. הוא ענה לי שיש רק שני סוגי תכריכים – לעניים ולעשירים. ההפרש במחיר שלהם הוא בסך הכל עשרה זהובים".
חג הפסח הוא היסוד לכל שלושת הרגלים, חוגגים בו את יציאת מצריים, שכל מטרתה היתה מתן תורה בחג השבועות וגם חג הסוכות נחגג לזכר יציאת מצרים "כי בסוכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצריים"
חג הפסח הוא זמן חירותנו ובזה מתבטא עיקר מהותו של החג, בפסוק מתוארת החירות של עם ישראל במילים "לקחת לו גוי מקרב גוי" הקב"ה לקח את עם ישראל מתוך העם המצרי, עם ישראל מצד אחד היו עם בפני עצמו עם שפה משלהם ולבוש משלהם וחיו בארץ גושן בריחוק מהמצרים ובכל זאת היו תחת שלטון המצרים ומשועבדים להם, חז"ל מדמים את מצב לעובר במעי אימו שמצד אחד יש לו חיים משל עצמו יש לו את כל האברים משלו ובכל זאת כל החיות שלו מגיעה מהאמא והוא לגמרי תלוי בה.
הדרך שעם ישראל יכלו להיפרד מהמצרים היתה דווקא בכך שהקריבו את השה שהיה האליל של מצריים כקרבן הפסח, בזה הצהירו שאין לה קשר עם האלילות המצרית.
לכל אחד מאיתנו יש גם מצבי מצריים בחייו מצד אחד נדמה לנו שאנחנו אנשים עצמאיים עם מחשבות ורצונות משלנו ואנחנו לא שמים לב עד כמה אנחנו משועבדים לטלפון החכם, לכסף, לעבודה ולסביבה שבה אנחנו חיים, חג הפסח נותן לנו את הכוח לצאת לחירות אמיתית וההתחלה של היציאה לחירות היא על ידי "שחיטת" האלילים שמסביבנו על ידי שנפסיק להיות משועבדים לכל הדברים החומריים שממלאים את חיינו ונפנה מקום לקבלת התורה ולחלק הרוחני שישרה בתוכינו.
יהי רצון שכל אחד מאיתנו יצליח לצאת לחירות אמתית מהמצריים האישי שלו ונזכה כולנו ביחד להגיע לארץ ישראל כימי צאתך מארץ מצריים אראנו נפלאות בגאולה שלימה בקרוב ממש.
חג כשר ושמח
הרב נחמיה וילהלם
בית חב"ד בנגקוק תאילנד
תודה רבה! על כל שבוע שאתם מביאים לכאן את הממתק המיוחד הזה.
אם אפשר להכניס גם של שביעי של פסח.