בעקבות פסילת חוק ה'הסדרה' אמש על ידי בית המשפט העליון, ח"כ מיכל שיר הגישה היום (רביעי) הצעת החוק חדשה להסדרת ההתיישבות ביהודה ושומרון. בשל הפסיקה, ח"כ שיר הכניסה שינוי בנוסח החוק, כך שהוא עונה על הדרישות שהציב שופט בית המשפט העליון נועם סולברג, בדעת המיעוט.
ח"כ שיר אמרה היום כי "המחשבה על הריסת בתי ישראלים בזמן שהריבונות בדרך מנותקת מהמציאות. פסיקת בג"ץ מזמינה עתירות של תנועות השמאל הרדיקלי שמייחלות לראות כמה שיותר מתיישבים מחוסרי בתים. בהתאם להתחייבות הליכוד, הגשתי את חוק ההסדרה מחדש. אף יהודי לא צריך לאבד את ביתו".
בתגובה להחלטת בג"ץ אתמול מסר הח"כית מהליכוד כי "פסילת חוק ההסדרה הוא דריסת רגל בוטה של מערכת המשפט בתחום המדיניות, בעיתוי לא מקרי סמוך להחלת הריבונות. חובה עלינו, נבחרי הציבור, לממש את ההבטחה שנתנו לציבור ולהחיל ריבונות על כל היישובים היהודיים ביהודה ושומרון".
ביטול 'חוק ההסדרה' • הליכוד: "נחוקק מחדש"; כחול לבן: "נדאג שהיא תמומש"
כזכור, שופטי בג"ץ הורו אמש על ביטול "חוק ההסדרה" וקבעו שאינו חוקתי. החוק שביקש להתיר למדינה להפקיע קרקעות פרטיות של פלסטינים לטובת מפעל ההתיישבות ביהודה ושומרון. החוק אושר בכנסת בפברואר 2017, אולם המתין להכרעת בית המשפט בעתירות שהוגשו נגדו מאז אוגוסט 2018 – וכעת נפסק כי אינו חוקתי. הכרעה התקבלה ברוב של שמונה שופטים ובראשם נשיאת בית המשפט העליון השופטת אסתר חיות. השופט נעם סולברג היה היחיד בדעת מיעוט.
בית המשפט הגיע למסקנה כי הפגיעה הנגרמת לזכויות היא חמורה ומובהקת וכי אין מנוס מן המסקנה שפגיעה זו אינה מידתית ושהנזק הנגרם כתוצאה מן החוק עולה על תועלתו. זאת, בייחוד נוכח קיומם של אמצעים חלופיים בדין העשויים לתת מענה לתכלית הראויה שביסוד חוק ההסדרה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין ובזכות לשוויון וזאת בחלק לא מבוטל מן המקרים.
העתירה נגד החוק הוגשה על ידי 23 ראשי מועצות של כפרים פלסטיניים, ארבעה בעלי אדמות ו-13 ארגוני זכויות אדם עוד ב-2017, כשהעותרים ביקשו לבטל את החוק מטענה כי החוק נוגד את החוק הבינלאומי. עם הגשת העתירה, הוציא בית המשפט העליון צו ביניים שמנע את מימושו עד היום.
"פוגע בזכויות הקניין": בג"ץ הורה לבטל את חוק ההסדרה בטענה ש"אינו חוקתי"
זלזול באינטלגנציה.
או יותר נכון – התאמה לאינטלגנציית מצביעי הליכוד.
מטפלים בסימפטום עם ודאיות מובטחת לנפילה חוזרת.