לאחר מאבק ארוך שנמשך 15 שנים החל היום (ראשון) הפינוי של בית הכנסת הירושלמי "הארבלים" שבשכונת הבוכרים. המתפללים ביקשו דחייה מבית המשפט על מנת שיוכלו להערך לפינוי אולם בית משפט לא איפשר. בשיחה עם 'מקומי JDN' אומרים המתפללים בכאב: "אנחנו מפנים בצער רב ועם אמונה גדולה שנחזור".
בערב תשעה באב הודיע מנכ"ל רשות השימור מר עמרי שלמון לעיריית ירושלים כי אסור להרוס את מבנה בית הכנסת ואת החצר הסמוכה לו בשל היותם של המבנה כולו והחצר מקומות שקיבלו תוקף של שימור בשל המורשת ההיסטורית של בית כנסת הארבלים. המתפללים מסבירים שההחלטה של שלמון מכוננת והיא מכבידה על היזם שלא יוכל לבנות במבנה או בחצר אך זה לא סותר את הפינוי.
בית הכנסת הארבלים שימש כאבן שואבת בשכונה הירושלמית הוותיקה. זר שנקלע למקום, התקשה לקטלג את בית הכנסת ולהכניסו לתבניות המקובלות בחברה. במקום ניתן למצוא את בחורי ישיבת מיר הסמוכה שקועים בלימוד לצד המתפללים מכל החוגים אשר פוקדים את המקום.
אחר ממתפללי בית הכנסת אומר בשיחה עם 'מקומי JDN': "בלב ליבה של השכונה המיוחדת הבית כנסת שלנו הוא משכן של שלום. חרדים, חילונים ומסורתיים. ספרדים לצד חסידים וליטאים כולם ביחד פה. יש פה אווירה מיוחדת ככה אומרים לנו כל מי שנכנס בפאתי בית כנסת".
שי גליק מנכ"ל בצלמו שהינו ממתפללי המקום מציין בשיחה עם 'מקומי JDN' כי "המקום היה כמו בית שני בשבילי. המקום פתוח לכולם מכל העדות". גילק ששלח מכתב דחוף לראש העיר ליאון ולכל חברי מועצת העיר כדי שיפעלו למנוע את הרס בית הכנסת מוסיף: "לא ייתכן שבאחת כף הוא ייעלם. אנחנו קוראים לראש העיר לדרוש מהקבלן להגיע לפשרה, לא ייתכן שבירושלים עיר הקודש ייהרסו בתי מקדש מעט, הוא חייב לעצור את זה".
לבית הכנסת הארבלים חשיבות היסטורית רבה. דור המייסדים שעלה לארץ לפני קום המדינה התיישבו בירושלים ורצו לשמר מסורת ותרבות עתיקות יומין מבית אביהם. הרב הראשון של בית הכנסת היה הרב מקובל החכם אברהם בראזני אשר שיכל את שני בניו במלחמה על קדושת הארץ: יחזקאל ומשה בראזני שהיו חלק מעולי הגרדום. קהילת המייסדים היו אנשי תורה ועבודה.
בית הכנסת נבנה ברוח דור המייסדים, רוח של כבוד הדדי, צניעות ואהבת התורה והעבודה. מתפללים רבים מרגישים בו בית ורואים בו בית תפילה עבורם. הפעילים להצלת בית הכנסת מדגישים: "חשוב לנו מאוד שבית הכנסת ימשיך לפעול. מדובר בבית כנסת ייחודי המשקף מסורת וערכים שנשתמרו משנים רבות. מסורת של העדה הארבלית הכורדית ומסורת ירושלמית". הפעילים מתארים את האווירה המיוחדת: "אם עובר אורח היה מציץ באקראי לתוך בית הכנסת היה וודאי מתפלא לראות חרדים וחסידים, מסורתיים ודתיים, צעירים ומבוגרים, אשכנזים ומזרחיים – כולם מתפללים יחד. אוכלוסיה שונה ומגוונת שמצאה בבית הכנסת את מקומה".
"ליאון חייב לעצור את זה": ביה"כ ההיסטורי ייהרס לטובת בניין מגורים?
