נתונים מדאיגים: "מוכנות מערכת הבריאות למגפה – בינונית עד נמוכה"

מנהלי בתי החולים סבורים שרמת המוכנות של מערכת הבריאות ושל משרד הבריאות לקורונה היא בינונית עד נמוכה. כמו כן, מנהלי בתי חולים גדולים מדרגים את תפקוד משרד הבריאות בציונים 4-3. כך עולה מסקר שערך "מכון אסותא לחקר שירותי בריאות" ובית החולים אסותא אשדוד – כך דווח הבוקר (שישי) ב'ישראל היום'

הסקר, שנערך בחודש מאי, הקיף 10 מנהלים – כשליש מכלל מנהלי בתי החולים והקופות בישראל. בעוד מנהלי בתי החולים העריכו ברמה בינונית את התנהלות מערכת הבריאות ומשרד הבריאות, הם דרגו בציון 8.9 את היערכות בית החולים שבראשו הם עמדו.

ברשימת האתגרים שאיתם נאלצו המנהלים והמוסדות להתמודד, האתגר המשמעותי ביותר שאותו ציינו היה מיגון הצוות, ולאחריו ההתמודדות עם השינויים התכופים במדיניות. רכש, לוגיסטיקה וכן הפגת החשש בקרב העובדים, היו גם הם אתגרים משמעותיים למנהלים רבים. כשנשאלו במה הם הכי גאים, כמנהלים, בהתמודדות של הארגון שלהם בתקופת הקורונה – הם השיבו כי ברוח הצוות, בהירתמות ובהתגייסות ללא סייג של הצוותים המטפלים וההנהלה, כמו גם ביכולת שלהם להתעקש ולהמשיך לקיים יעילות למרות הקושי הגדול עד כדי חוסר כדאיות כלכלית.

הלקח העיקרי מבחינתם הוא הצורך בניהול המשבר בשיתוף פעולה הדוק ושיח פתוח עם ראשי הגופים השונים במערכת הבריאות, תוך הקשבה לצרכים בשטח. כשמנהלי בתי החולים נשאלו על לקחים שיש צורך להפיק להמשך, רבים מהם התמקדו בצורך לנהל את המשבר על ידי צוות מיומן דוגמת רשות אשפוז עליונה או מטה רב־משרדי ותוך שיתוף של מערכת הבריאות.

פרופ' שוקי שמר, יו"ר אסותא מרכזים רפואיים ומנכ"ל משרד הבריאות לשעבר אומר: "תוצאות הסקר לא מפתיעות אותי. הגל הראשון, אופיין על ידי תחושה של בהלה במערכת הבריאות – הזדרזו לסגור את כל השירותים האמבולטוריים בבתי החולים, מה שפגע גם במטופלים שנותרו ללא טיפול וגם בבתי החולים שנותרו ללא הכנסות ומכך לדעתי נובעת חלק מתחושת התסכול".

פרופ' שמר הוסיף כי: "המדינה צריכה לאפשר למנהלי בתי החולים לטפל בחולי הקורונה ובמקביל להמשיך ולקיים פעילות ניתוחית, כפי שנעשה ברוב המדינות בעולם. בנוסף לכך, היתה תחושה של הנחתת הנחיות מלמעלה, מבלי להבין באמת את הצרכים בשטח. מעבר לכך, חשוב לא רק להקשיב לשטח, אלא לתת למנהלי בתי החולים יותר אוטונומיה לנהל את המשאבים שלהם".