צילום: pixabay

התוצאה והתרופה שביצירת יחודיות / רענון לשבת מאת צבי סילבר

בפרשת חיי שרה אני לומד כי הגמלים של אברהם אבינו היו מיוחדים, היתה להם יחודיות, כולם ידעו שאלו הגמלים של אברהם אבינו, ומה הייתה היחודיות שלהם? הם היו זמומים! כל הגמלים היו מסתובבים ללא רסן, הגמלים של אברהם אבינו היה להם רסן

יחודיות גורמת לתשומת לב של הסביבה והלקוחות לעסק שלי, עבודה רבה מוטלת עליי לדאוג להוציא לפועל את היחודיות שלי, ככל שהיחודיות שלי ברורה כך הסביבה שמה לב אליי.

היחודיות של הגמלים הביאה לכך שכל מי שראה את הגמלים ידע אלו הגמלים של אברהם אבינו.

בעולם העסקים קוראים לזה בידול, לאמיתו של דבר זה עמוק יותר – זה לא בידול במיתוג זה לא שירות מיוחד זה יחודיות עצמית שצריך להפגין החוצה.

בתלמוד בבלי במסכת חולין אני לומד על יחודיות האתון של רבי פנחס בן יאיר, האתון נגנבה, שלושה ימים לא טעמה כלום האתון, החליטו הגנבים להחזירה לביתו לא מצדקות אלא מהבנה כי האתון תמות אצלם ותסריח להם את המערה, כשנכנסה האתון לחצר של רבי פנחס בן יאיר השמיעה את קולה, אמר רבי פנחס בן יאיר תנו לה לאכול, היא לא אכלה שלושה ימים,
הניחו לפני האתון שעורים ועדיין לא אכלה, חזרו לרבי פנחס בן יאיר ואמרו לו היא לא טועמת כלום,

שאל אותם רבי פנחס בן יאיר האם עישרתם את מה שהנחתם לפניה, אמרו לרבי פנחס בן יאיר, לא עישרנו.

אמר להם רבי פנחס בן יאיר האתון מחמירה על עצמה לא לאכול אוכל לא מעושר.

רבי הונא ורבי ירמיה שאלו את רבי חייא בר אבא איך יכול להיות שהאתון של רבי פנחס יותר צדיקה מהגמלים של אברהם אבינו, הגמלים היו צריכים רסן כדי לא לאכול מזון של אחרים ואילו האתון בלי רסן לא אוכלת ממזון הבעלים מפני שהוא לא מעושר, היתכן?
כשהגמלים עם רסן, האתון לא צריכה רסן! אברהם אבינו מייצר את המסגרת, אברהם אבינו מייצר את הכללים וברגעי הייצור משתמשים בכלים כדי להעמיד את הדרך, לאחר שהבניין נבנה מאוד קל לחיות בתוכו. רבי פנחס בן יאיר נהנה מהתוצאות, האתון שלו כבר נולדה לתוך המסגרת שאברהם אבינו ייצר, האתון הצדיקה היא תולדה ותוצאה של הגמלים עם הרסן (מקור: אז נדברו)

כשאנו בעיצומה של תקופה שהמציאות משתנה והחיים נכנסים לכיוון חדש לחלוטין, כשמתחולל שינוי בלתי צפוי אנו מרגישים כאב וקושי והתגובה האוטומטית לנסות לדחות את השינוי או להתנגד לו ואז הכאב והקושי גדלים ומתעצמים. כדאי לנו לזכור מחשבה אחת יכולה לשנות את התגובה שלנו וכעת אנחנו נמצאים בתקופה שמצד אחד משולחת רסן אך ביכולתנו לייצר את המסגרת לעצמנו ולבאים אחרינו, לחשוב בכל רגע "כעת אני מייצר ובונה" כשאני יוצר, כשאני מניח יסודות כואב וקשה, אבל התוצאות של השינוי זה שלא נצטרך כלל את הרסן, את הגבולות ואת המסגרת, הם יהיו קיימים אך לא נרגיש אותם.

ובהשאלה לעולם העסקים כשנייצר במעשים (לא רק בפרסומים) את התדמית של עסק נותן שירות וערך, הדבר ישאר כך לעולם ויהיה טבוע אצל הלקוחות והעובדים יחד.

בברכת שבת שלום,
צבי.

על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו