איך להיות איש עסקים יהודי?
בפרשת השבוע אנו קוראים על יוסף בבית האסורים ובפרק לט פסוק כג נכתב כך 'אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' איתו'
לכאורה כאשר כותבים 'את כל' לשון כוללת ולאחר מכן 'מאומה' – זוהי סתירה
שכן או שלא היה מאומה, או שהיו כל מיני דברים.
להבנת הסתירה נביא את הנכתב בצוואתו של רבי חסדאי אבן שפרוט, שחי בספרד לפני למעלה מאלף שנה ושימש כיועצו של הכליף עבד אל־רחמן השלישי, פירש לבניו את הפסוק בצורה כזו: 'אין שר בית הסוהר רואה את כל מאומה בידו באשר ה' איתו'
הגם שעבד יוסף את בוראו עבודה תמה,
לא ראה שר בית הסוהר כל פסול במעשיו הדתיים (לא ראה ב'את כל… באשר ה' איתו' – 'מאומה')
מדוע? יען נוכח שר בית הסוהר 'ואשר הוא עושה – השם מצליח', מאחר ואין כל סתירה בין נאמנותו לאלוקיו לבין נאמנותו למדינה ולחוקיה, ואדרבה, הוא זהיר בהם יותר מכל האחרים בשל יראת השמים שלו, ואף השם מצליח את דרכו.
('בחזית היהדות')
פעמים רבות בחיים אני מתלבט האם להצליח בעסקים זה על חשבון עבודת השם או שעבודת השם והצלחה בעסקים יכולים לחיות יחד, הנה כמה דוגמאות:
להתפלל שחרית בזמן ובמתינות והעסקים יחכו עד לאחר התפילה?
לקבוע עיתים לתורה בידיעה שהזמן שאני לומד הוא ע"ח הזמן העסקי שלי?
להתפלל מנחה כעת בשעון חורף זה ממש לעצור באמצע היום את העיסוקים?
נניח והחלטתי להתפלל שחרית בזמן ובמתינות ההחלטה תחייב אותי לקבוע את כל הפגישות אחרי תפילת שחרית, ואז אצטרך להתמודד עם כל המחשבה שמגיעה באמצע התפילה על הזמן היקר שמושקע כעת בתפילה.
נניח והחלטתי לקבוע עיתים לתורה הקביעות מחייבת ללמוד תורה בניתוק מוחלט, ההחלטה תחייב אותי להשאיר את הנייד מחוץ למקום שאני עוסק בתורה, או לכל הפחות להשאיר את הנייד במצב שקט, ותוך כדי הלימוד תגיע המחשבה אולי מנכ"ל חברת 'פיננסים' חוזר אליי כעת עם תשובה לגבי העסקה שהצעתי להם,
רק אציץ בנייד ואחזור מיד ללימוד,
והמחשבה הזו תאתגר את ההחלטה שלי לקבוע עיתים לתורה.
נניח והחלטתי להתפלל מנחה במניין, ההחלטה תחייב אותי להפסיק באמצע פגישה ואם המניין הכי קרוב הוא במרחק נסיעה, אצטרך להפסיק יותר מוקדם את הפגישה כדי שאספיק להגיע בזמן לתפילה, ובפגישה מתקדמים דברים ואם כעת נעשה הפסקה כל ההישגים יעצרו, ועד שכל הנוכחים מצאו זמן להיפגש, המלחמה בחצי השעה לפני השקיעה היא עצומה!
מה אני יכול להגיד לעצמי באמצע תפילת שחרית או תוך כדי לימוד התורה או חצי שעה לפני השקיעה כשמצד אחד יש לי עבודת השם ומצד שני יש לי עסקים?
אשנן את צוואתו של רבי חסדאי אבן שפרוט במשמעות כפולה,
שר בית הסוהר צפה ביוסף הצדיק וראה שמעשיו הדתיים של יוסף לא פוחתים בגלל עבודתו בבית הסוהר,
שר בית הסוהר צפה ביוסף הצדיק וראה שמעשיו הדתיים לא גורמים מאומה להפחתה בעבודתו ובסדר יומו כאסיר בבית הסוהר.
מסקנתו כפי שכתבתי לעיל:
שאין כל סתירה בין נאמנותו לאלוקיו לבין נאמנותו למדינה ולחוקיה, ואדרבה, הוא זהיר בהם יותר מכל האחרים בשל יראת השמים שלו, ואף השם מצליח את דרכו.
יוסף הצדיק הוא דוגמא להנהגות של יהודי בבית הסוהר המחשבתי.
צריך רק להאמין ולראות שעבודת השם יש בה את כל המוטיבים שיגרמו לעסק להצליח.
שנזכה תמיד לקיים רצון הבורא מתוך בריאות ושמחה ופרנסה שבפע גדול.
בברכת שבת שלום וחנוכה שמח,
צבי סילבר.
על העריכה:
נָתַלֶ'ע הולצמן
