שלום, אני מוישי, בן 11. ילד 12 מתוך 14 ילדים. יש לנו משפחה גדולה במיוחד, ובית פשוט מאד. רהיטים ישנים, שלושה חדרים קטנים וסלון מלא בספרי קודש של אבא. תמיד כשאני הולך לחברים שלי הבית שלהם יפה יותר, אבל אצלנו תמיד שמח הכי בעולם.
שבוע שעבר חני, התשיעית במשפחה שלנו, התארסה. ב״ה, שמונה מהאחים שלי כבר התחתנו והמשפחה גדלה ונהייתה ענקית ממש. כולנו אוהבים אחד את השני ושמחים ביחד.
ביום של הווארט חני נראתה מאד שמחה, גם החתן שמח, כולם היו נראים כל כך מאושרים. אבל פתאום ראיתי את אבא שלי יושב בראש השולחן בסלון עם פנים עצובות עצובות. הסתתרתי מאחורי ארון הספרים והבטתי בו, ואז שמעתי אותו אומר לאמא בלחש: בעוד חצי שעה ייכנסו לכאן המחותנים, ואין לי שקל אחד להבטיח לזוג. אני פוחד שהמחותנים יבינו את המצב ויברחו. והשמחה תהפוך לאבל. רוצים לעזור לנו? לחצו כאן>>>
נבהלתי מאד. נזכרתי שלפני שנתיים התחילו לאבא שלי כאבים חזקים בלב, הרופא קרא לו לשיחה רצינית ואמר: ״אתה לא יכול להמשיך עם החובות האלו. אם תיקח על עצמך עוד שקל אחד של חוב, הילדים שלך יהיו יתומים״. מאז האזהרה הזו של הרופא, אבא רק נהיה הרבה יותר מודאג. ועכשיו הוא פשוט לא יודע מה לעשות. התחלתי להתפלל להשם שמשפחה המיוחדת של החתן לא תרצה לעזוב את השידוך, כשתבין כמה עניים אנחנו.
אבל מה תעשה חני אחותי הכלה, מה יעשה הזוג הצעיר, איך יבנו את הבית שלהם? מי יעשה להם חתונה יפה? מי יקנה להם כל מיני דברים שקונים לכל החתנים והכלות?
אתמול קראתי מכתב שהיה על השולחן במטבח. ראיתי שם את התמונה של הרבנית קולודצקי, שיש לנו קשר טוב איתה, שם היא כתבה את הסיפור שלנו. ״אנחנו אוהבים את המשפחה הזו כל כך. אנשים צדיקים. בית של תורה אמיתי. בבקשה, תעזרו להם לחתן את הבת שהתארסה. זו זכות ענקית, גם לעזור לתלמיד חכם גדול וגם הכנסת כלה! הרב קנייבסקי בעצמו מברך את כל התורמים בכל ברכות שמיים, ושמות התורמים ייכנסו לשולחנו של הרב ביום הפורים הבעל״ט״.
מאד התרגשתי מהמכתב הזה. אני מקווה שגם אתם. אני ממש מקווה שגם המכתב שלי יגיע לאנשים טובים שיקראו אותו וירצו לעזור לאבא הצדיק שלי ולחני אחותי הכלה שאני כל כך אוהב. אני רוצה שכולם ישמחו ממש מהחתונה הזאת, ולא ידאגו כל כך. הלוואי שתוכלו לעזור לנו קצת.
