שורת כלי תקשורת בעולם פרסמו במשותף תחקיר מקיף בו נחשף לכאורה כי ממשלות רבות עושות שימוש בתוכנת הריגול "פגסוס" של חברת NSO הישראלית. התחקיר שבוסס על רשימה מודלפת של מספרי טלפון של 50 אלף בני אדם מ-45 מדינות – שנמנו לכאורה עם המספרים שאחריהם ביקשו ממשלות וארגונים ברחבי העולם לעקוב באמצעות התוכנה.
הרשימה כללה גם מספרים של עיתונאים, פוליטיקאים ואנשי עסקים. מהתחקיר עולה חשש כבד שחברת NSO היושבת בהרצליה משמשת רודנים ושליטים אוטוריטריים לדיכוי מתנגדי משטר ואף לרציחתם. לפי דיווחים, התוכנה הישראלית מאפשרת למשתמשיה לפרוץ למכשירי אנדרואיד ואייפון ולשלוף מהם הודעות טקסט, תמונות ואי-מיילים. באמצעות התוכנה הם יכולים גם להפעיל בחשאי את המיקרופון או את המצלמה ולעקוב אחר מיקומו המדויק של מחזיק הטלפון.
התחקיר הביא לסערה בינלאומית ועורר הדים ברחבי העולם, באו"ם ובאיחוד האירופי גינו בתוקף את השימוש בתוכנה למעקב אחרי עיתונאים, פוליטיקאים ומתנגדי משטר. ובצרפת והונגריה, שאזרחיהן היו נתונים למעקב, דרשו להגיב בחריפות ולחקור את הפרשה.
הנציבה העליונה של האו"ם לזכויות אדם, מישל בצ'לט, מסרה בתגובה על התחקיר: "החשיפות שנוגעות לשימוש נרחב לכאורה בתוכנת 'פגסוס' לריגול אחר עיתונאים, מגני זכויות אדם, פוליטיקאים ואחרים בשלל מדינות, מדאיגות מאוד". לדבריה, "נראה שהן מאששות חלק מהחששות הקשים ביותר בנוגע לשימוש לרעה בטכנולוגיית מעקב, כדי לפגוע בצורה בלתי-חוקית בזכויות אדם".
בצ'לט אמרה שהשימוש בתוכנה יכול להיות מוצדק רק במקרה של חקירת פשעים חמורים ואיומים ביטחוניים קשים. "גם אם הטענות האחרונות על השימוש ב'פגסוס' רק חצי נכונות, הקו האדום נחצה שוב ושוב ללא שום עונש". לדבריה יש לשפר את הרגולציה על מכירת והעברת טכנולוגיית מעקב ועל השימוש בה. כמו כן היא הוסיפה כי לחברות שמעורבות בפיתוח הטכנולוגיות האלה ובהפצתן יש אחריות למנוע פגיעה בזכויות אדם.
נשיאת הנציבות האירופית, אורסולה פון דר ליין, אמרה בהצהרה שמסרה בעקבות פרשת "פגסוס" כי "אם הדיווחים על השימוש בתוכנת הריגול הישראלית נכונים, יהיה זה דבר בלתי מתקבל על הדעת".
פון דר ליין הוסיפה: "מה שקראנו עד כה – וזה צריך עדיין לקבל אימות – הוא לחלוטין בלתי מתקבל על הדעת. זה מנוגד לכל סוג של חוקים שיש לנו באיחוד האירופי. החירות התקשורתית וחופש העיתונות הם מעֶרכי היסוד של האיחוד".
גופי התקשורת השותפים לחשיפה טענו כי לפחות עשר ממשלות שהיו לקוחותיה של NSO והכניסו מספרי טלפון לרשימה שהודלפה הן: אזרבייג'ן, בחריין, קזחסטן, מקסיקו, מרוקו, רואנדה, סעודיה, הונגריה, הודו ואיחוד האמירויות. מהרשימה עולה כי המדינות שהיו לקוחות החברה אינם ידועות כשומרות על זכויות האדם והפרט.
בתגובה על ההדלפה נמסר מ-NSO: "מדובר בדו"ח שקרי שמבוסס על הנחות יסוד שגויות במסגרת קמפיין מאורגן ומתוזמר היטב על-ידי בעלי עניין ידועים. החברה שוקלת את צעדיה המשפטיים למול הטענות ההזויות המוצגות בדו"ח. יודגש כי מוצרי החברה נמכרים אך ורק לגופי מודיעין ואכיפת חוק כחלק מהמלחמה בטרור ובפשיעה חמורה ברחבי העולם. NSO מכחישה את הטענות העולות בדו"ח ממוחזר ומנותק מהמציאות, שמבוסס על בדיות ותיאוריות קונספירטיביות. מדובר בכותרות סנסציוניות וחסרות בסיס עובדתי", אמרו בחברה.
