עיתון תעמולה בלארוסי פרסם סרטון על מצבם של המהגרים הכורדים בגבול וכרקע לסרטון בחר את המנון "התקווה" הישראלי. הסרטון, הוכן על ידי העיתון SB, שהמו"ל הרשמי שלו הוא מטה נשיא בלארוס. ההמנון הלאומי של ישראל, שנשמע בסרטון, מלווה צילומים של מהגרים שוטפים ידיים ומכבסים את בגדיהם מבקבוקי מים, כששלג יורד עליהם וברקע נראה היער. נראה שהסרטון צולם בקרבת האנגר לוגיסטי בקרבת הגבול הפולני, שבו שוכנו חלק מהמהגרים.
משבר המהגרים בבלארוס החל במהלך החורף, כאשר מאות ואחר כך אלפי אזרחי עיראק וסוריה החלו להגיע לבלארוס. הם הגיעו כביכול לצורך תיירות במדינה, אולם באורח פלא מצאו את דרכם אל גבולות בלארוס עם האיחוד האירופי – תחילה עם ליטא ובהמשך עם פולין.
יצוין כי אין זו הפעם הראשונה שהדיקטטורה משתמשת בישראל ובדימויי השואה לצורכי תעמולה. כך למשל, בחודש אוגוסט האחרון פורסם ב"ישראל היום" כי שגרירות בלארוס בארץ טענה כי דנה עם משרד החוץ בקיום אירוע לזכר "רצח העם הבלארוסי" – דבר שגרם להרמת גבות בישראל. כחודש לפני, זומן שגריר בלארוס בישראל לשיחה במשרד החוץ בעקבות אמירת לוקשנקו שטען כי "כל העולם סוגד ליהודים בגלל שהוכיחו את השואה".
שלא במפתיע, גם בעיתון הרשמי של הנשיא היו ביטויים אנטישמיים מובהקים. כך, למשל, באוקטובר אשתקד, הפנה פרשן העיתון אנדריי מוקובוזצ'יק את תשומת הלב של קוראיו לשמות המשפחה החשודים של מבקרי הנשיא: שרייבמן וכץ (הראשון אנליסט פוליטי מוערך מאוד בבלארוס, השני – בלוגר יהודי וישראלי לשעבר, המתגורר במוסקבה).
מוקובוזצ'יק לא נקב בשמותיהם, אבל אי אפשר היה להחמיץ למי מתכוון בדוברו על "המסיתים הלא-בלארוסיים" של מחאת ההמונים אשתקד. וכדי שלא שיישאר מקום לספק, פרסם מוקובוזצ'יק עוד מאמר שטנה, הפעם נגד הבלוגר ייבגני ליפקוביץ', הזכיר לו את הפוגרומים נגד היהודים בימי הביניים והמליץ לו לעזוב לישראל.
במטה סבטלנה טיכנובסקאיה, נשיאת בלארוס הגולה, אמרו ל"ישראל היום": "משטר לוקשנקו שוב הוכיח את נטייתו לאנטישמיות ככלי להתנער מהאחריות לכישלונותיו. יש לציין שבשנה וחצי האחרונות ההתבטאויות האנטישמיות של תעמולת לוקשנקו נעשו תכופות יותר ועזות מצח יותר. בהקשר הזה, שימוש מכוון לרעה בהמנון ישראל – אחד הסמלים הראשיים של כל מדינה – הוא פוגעני וראוי לתגובה".
מה אנטישמי בזה? סתם מטופש.