הפרשן הפוליטי מתי טוכפלד כותב היום (שישי) בטורו המתפרסם בעיתון ישראל היום כי כאשר הדיווחים בתקשורת שיוו את התחושה כי אוטוטו נחתמת עסקה ונתניהו פורש מהחיים הפוליטיים, ניסו כמה מחברי הכנסת של הליכוד ליזום מהלך שיאפשר לו להמשיך להיות יו"ר המפלגה גם אחרי פרישתו מהכנסת.
כמה מטרות יש לה ליוזמה, ולכן חברו אליה לא רק נאמני נתניהו בסיעה אלא גם אחרים. הישארותו, כך סברו, תעניק למפלגה את הזמן הדרוש להתארגן ולבחור יו"ר חדש. להכניס את הליכוד לסחרור של בחירת יו"ר זמני במרכז, ואז פריימריז לראשות המפלגה בקרב המתפקדים – מהלך כזה עשוי ליצור כאוס של ממש, חשבו.
אבל היוזמה טורפדה. כמה מהמועמדים לראשות המפלגה הבהירו כי מרגע שנתניהו חותם – עליו לעזוב מייד. מי שלא יכול להיות חבר כנסת לא יכול להיות ראש תנועת הליכוד, אמרו ליוזמים. זאת, מאחר שחוקת המפלגה קובעת שיו"ר המפלגה הוא מועמדה לראשות הממשלה. אם הוא לא יכול להיות רה"מ, גם ראש המפלגה הוא לא יכול להיות, הסבירו וקברו את המהלך.
טוכפלד כותב עוד כי מעניין היה לראות כי בעוד בנט ולפיד מצהירים כי הממשלה תשרוד, איילת שקד וגדעון סער – שתקו. לדבריו, בשתי המפלגות שוררת הערכה כי השניים, יחד עם גורמים נוספים בימינה ובתקווה חדשה, החליטו להיות מתואמים בכל מה שקשור להתפתחויות הפוליטיות בליכוד אם נתניהו יפרוש.
היו"ר הבא בליכוד עשוי להיות כרטיס הכניסה שלהם חזרה למפלגת האם. תמורת כס ראש הממשלה יעניק יו"ר הליכוד חנינה לבנים שסרחו ועזבו את גוש הימין, ימחל להם על חטאי העבר של הקמת הממשלה הנוכחית ויקבל את פניהם לליכוד בשמחה. הסיטואציה הזאת תעניק ניצחון לכל הצדדים: לליכוד עם חזרתו לשלטון, ולפליטי ימינה ותקווה חדשה – אופק פוליטי שכה חסר כעת.
עוד מביא טוכפלד שם נוסף שעשוי להתמודד על ראשות הליכוד: השגריר באו"ם, גלעד ארדן. לפי הפרשן הפוליטי, ארדן עשוי להיות לא רק המועמד המועדף על חברי הליכוד אלא גם על בנט ושקד. אף שהגיע מהמפלגה היריבה, כשגריר באו"ם שמר על ממלכתיות ומבחינת בנט סיפק את הסחורה. מבין המועמדים לראשות הליכוד היה מעדיף בנט את ארדן, גם אם השניים ימצאו את עצמם בסופו של דבר משני עברי המתרס.
הלוואי וארדן יהיה היו"ר, יהודי אוהב תורה ומצוות שומר מסורת באמת
הכי ראוי שיש נראה לי כרגע