"ידענו שהם אנשים פשוטים וצנועים אבל לא חשבנו שהמצב שם כל כך קשה, הילדים היו מורעבים, הבאנו להם פירות והם התלהבו כאילו מדובר בממתקים, תוך דקות לא נשאר כלום והתינוקת כל הזמן הושיטה ידיים לעוד" מספרת ברכה בזעזוע.
אליהו ונחמן מריאן התגוררו בדירת חדר וחצי שכורה, ברחוב חיי אדם בירושלים. חיה עבדה במזכירות ואליהו בחנות סלולר.
לפני כשנתיים ילדה חיה את בתה החמישית פייגי ומאז החלה לסבול מחולשה קיצונית שגרמה לה לחוסר תפקוד. אליהו שנאלץ לטפל בבית ובילדים פוטר מעבודתו ואז קיבל את הבשורה הקשה: חיה בת ה30 סובלת מגידול ממאיר בבטן בשלב 4.
כאמור במהלך השבעה נחשפו המנחמים לעוני הקשה אתו התמודדו הזוג וחמשת ילדיהם לצד המחלה כפי שתיאר האב:
"יצאנו למאבק בידיים חשופות כשחיה ניצבת בחזית ומגייסת את כל כוחות הנפש שלה ואני בעורף, מנסה לדאוג ללחם של הילדים.
המצב הכלכלי שלנו שאף פעם לא היה מבוסס הדרדר למחוזות שקשה לי לתאר.
חיה הלכה פעם בשבוע לכימותרפיה לאשפוז יום וחזרה בלילה לדירת החדר וחצי שלנו. אני עדיין שומע את הקול שלה מתחנן אלי בבכי: "אליהו, האנחות שלי מעירות את הילדים, חייבים לשכור דירה גדולה יותר עם יותר פרטיות"
הנהנתי בעצב ולא סיפרתי לה שהיום בערב לוויתי לפייגי מטרנה מהשכנים.
ביום חמישי לפני שבועיים היא נפרדה מאיתנו, לוקחת אתה למעלה שנתיים וחצי של ייסורי איוב" שחזר בכאב.
בהמשך דבריו התעשת וביקש: "הילדים שלי עברו גיהינום בשנתיים האחרונות, נחמן הבכור הבין יותר מידי, פייגי לא הכירה את אמא, ושאר הילדים ראו אמא שגוועת לאט לאט.
הם גדלו בתנאים קשים ועכשיו צריכים להתמודד גם עם הפרידה, החסר והגעגועים.
בבקשה תעזרו לנו לשרוד את היום של מחר, תנו לי את היכולת לשקם את הבית, לתמוך בילדים ולהיות שם בשבילם במקום חיה"
