גפני ומקלב מציעים: חברות יידרשו בכל שנה לקבל את אישור הלקוח להמשך השירות

הצעת החוק של חברי הכנסת משה גפני ואורי מקלב נועדה למנוע מצב שבו לקוח ממשיך לשלם על שירות מתמשך בעוד הוא אינו משתמש בו בפועל • הצעת חוק נוספת של חברי הכנסת דורשת פירוט מלא של חיוב הוצאה לפועל כדי למנוע בירוקרטיה מיותרת ואי נעימות

חברות לא יוכלו להציע ללקוחותיהם שירותים מתמשכים לאורך שנים והם יחויבו לקבל את אישורו המחודש של הלקוח בכל שנה מחדש. כך עולה מהצעת חוק חדשה שהגישו חברי הכנסת  משה גפני ואורי מקלב מיהדות התורה.

על פי ההצעה שנועדה למנוע מצב שבו הלקוח משלם על שירות שלעיתים הוא כלל לא מודע לו והוא אינו עושה שימוש בשירות, אם הלקוח לא ישיב את תשובתו בתוך כחודשיים תנתק החברה את השירות ולא תמשיך לחייב את הלקוח. כמו כן יידרשו החברות לפנות ללקוח ולקבל את אישורו להמשך השירות באם יתברר שהוא אינו משתמש בשירות יותר מחצי שנה, למרות שמדובר בפרק הזמן שבתוך השנה להתחייבות.

קרא עוד:
[postim]

"כיום נוצר מצב בו חברות מקבלות כספים מצרכנים שלא עשו כל שימוש בשירות שהוצע להם אבל החברות אינן טורחות ליידע את הלקוחות על כך", אומר ח"כ אורי מקלב. "אם הלקוח בכל זאת משתמש בשירותים, הרי שיש לבקש את אישורו מחדש בכל שנה ולברר האם הוא מעוניין להמשיך בכך", הוסיף.

הצע"ח נוספת: קודם נקיטת כל הליך גבייה משפטי, יישלח לצרכן מכתב מפורט

חברי הכנסת גפני ומקלב הגישו הצעת חוק חברתית נוספת, הדורשת להסדיר את אופן משלוח דרישות תשלום החוב בעניינים שנמצאים בהוצאה לפועל. על פי ההצעה, קודם נקיטת כל הליך גבייה משפטי, יהיה העוסק מחויב לשלוח לצרכן מכתב מפורט בו יופיעו שם העוסק, פירוט החוב ואופן חישובו והוכחה לקיומה של העסקה והחוב.

"לא אחת קורה שצרכנים מקבלים מכתבי תביעה מאיימים מעורכי דין על הוצאה לפועל, לעיתים ללא עוול בכפם, כשהם אינם מכירים את הגוף שפועל לגביית החוב", אומר ח"כ אורי מקלב. לדבריו, כאשר מנסים החייבים לכאורה ליצור קשר עם עורכי הדין הם נתקלים בבירוקרטיה סבוכה, ביחס מזלזל ובאיומים חסרי תקדים בדרישה לתשלום החוב.

"הליכי הוצאה לפועל מתרחשים לעיתים שנים רבות אחרי שבוצעה עסקה והצרכנים כלל לא זוכרים אותה ואינם להתגונן נגדה בצורה ראויה", אומר ח"כ מקלב, שמציין כי "רק אם נסדיר את אופן גביית החוב נוכל להביא למצב שבו הגבייה תיעשה כדין מבלי שאף אחד מהצדדים ייפגע". לעיתים  מדובר בתביעות שאינן מבוססות או בהליכים שננקטו בעקבות עסקאות שלא בוצעו בהתאם לדין, למשל עסקאות מכר מרחוק שבוצעו ללא גילוי נאות או בלי שנשלח טופס הגילוי הסטטוטורי.

(צילום: מרים אלסטר – פלאש 90)

מה ברצונך לחפש?

נתקלתם בחדשה מרעישה? ידיעה מעניינת מוזמנים לספר לנו