"אם לא ננקוט בצעדים דרסטיים, נמצא עצמינו בקטסטרופה בכל הנוגע לתעשייה בישראל, מפעלים ייסגרו, עובדים יפוטרו וגם הצמיחה תיפגע", כך אמר היום (ג'), יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני בתום דיון מיוחד על דעיכת התעשייה.
גפני קרא למשרדי האוצר והכלכלה להקים באופן מיידי צוות עבודה משותף להם ולתעשיינים על-מנת לחזור לוועדת הכספים בתוך 60 יום עם תכנית לחיזוק התעשייה.
ח"כ אראל מרגלית: "אנחנו במשבר אף שהוא מוסווה, כי נראה שאנחנו במצב טוב, בעיקר מכיוון שכל הזמן מדברים על קטר ההיי-טק. ב-2014 אלפי עסקים נסגרו וזה עוד לפני צוק איתן. ההשקעות במשק ירדו לפני המבצע. אם מורידים את הנדל"ן שתרם לצמיחה בגלל עליות המחירים וגם את ההיי-טק, בעצם המשק במיתון. חלק גדול מהמפעלים ממוקמים דווקא בפריפריה. נתח התעשייה בשנת 2000 עמד על 19% מהכלכלה והיום עומד רק על 16%. אם נוריד מכך גם את התעשייה המושתתת משאבים, זה יהיה רק 15%. זה מציב אותנו מתחת לממוצע ה-OECD שעומד על 17%. תעריפי המים לתעשייה יקרים פי 2 ויותר מאשר באירופה ובארה"ב וכך גם הארנונה. שם מעודדים תעשייה. גם נטל הרגולציה עצום ומכביד מאוד על התעשייה. יש המון חקיקה פרטית שמקשה דווקא על אותו מגזר יצרני שאנחנו רוצים לעודד". מרגלית הוסיף, כי "עפ"י הנתונים לגבי המשאבים המופנים לטובת התעשייה אנחנו כמו מדינת עולם שלישי".
קרא עוד:
[postim]
נשיא התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, העלה את דרישות התעשיינים על-מנת לחזק את התעשייה. בין השאר, תוספת תקציבית של 3 מיליארד ₪ מעבר למה שמוקצב כיום לתעשייה. ממצגת שהציג לוועדה, עולה כי תוספת הכנסות ממס בעקבות הסיוע מהמדינה יתבטא ב- 1.5 מיליארד ₪ כעבור שנה מתחילת יישום תכנית עידוד, 11.8 מיליארד ₪ כעבור 3 שנים במצטבר ו- 31.2 מיליארד ₪ במצטבר כעבור 5 שנים. בנוסף, הדבר יגביר את שיעור התעסוקה במשק בצורה ניכרת: 0.3% תוספת עודפת לתעסוקה כעבור שנה, 1.2% כעבור 3 שנים ו- 2.6% כעבור 5 שנים. וכן יגדיל את הפיריון ב- 5.5% כעבור 5 שנים. ברוש קרא "להכנה ויישום של תכנית חומש למען התעשייה, על-מנת לתת אופק ויציבות עסקית, לעיצוב אסטרטגיה ענפית לענפים החשופים לתחרות מחו"ל, לייזום השקעה והובלה של מיזמים אסטרטגיים לאומיים לפיתוח הצמיחה העתידית בשת"פ בין המגזר העסקי והאקדמיה, כגון מיזם הסייבר". ברוש קרא עוד לאנשי האוצר ומשרד הכלכלה להקל ברגולציה ובמחירי התשומות לתעשייה, למשל "להוריד את המע"מ על המים לתעשייה".
מנהלת האגף למחקר כלכלי בהתאחדות התעשיינים, דפנה אבירם-ניצן ציינה כי המים והארנונה יקרים בארץ, פי שלושה מאירופה וארה"ב. יש עודף רגולציה, חוסר יציבות במערכת המיסוי; למשל חוק עידוד השקעות הון היה תוואי פוחת מ- 2011 והתוואי תוקן כשאנשים בנו תכנון עסקי בהתאם. בכל העולם יש יציבות, המשקיע יכול לקבל החלטות ולתכנן את המתווה העסקי שלו. כאן משקיע אומר: "קיבלתי החלטה בהתאם למדיניות אחת שהשתנתה באמצע פרק הזמן המתוכנן ואז ההשקעה הבאה לא נעשה כאן כי לא סומכים על המדיניות".
תעשייה ישראלית בדעיכה (אילוסטרציה: אנה קפלן-פלאש 90)המשנה למנכ"ל משרד הכלכלה, ינון אלרועי, ניסה לשווא לשכנע שהמצב לא כל-כך רע ולא תלוי בהתנהלות הממשלה. "חלק גדול מהתעשייה שעוברת לחו"ל זה מתוך שיקולים עסקיים. למשל לא ייצרו כאן חומוס כדי לשווק בארה"ב. רוב המשאבים של משרד הכלכלה ניתנים למגזר התעשייתי". דבריו עוררו תרעומת בקרב חברי הכנסת ונציגי התעשיינים. ח"כ מרגלית לאלרועי: "אתה לא יודע על מה אתה מדבר תראה איזה עידודים בארה"ב".
בסיכום, חזר גפני והדגיש, כי "בכל הנוגע לתעשייה אנו עומדים בפני קטסטרופה של קריסת התעשייה הישראלית ואני לא יכול לעבור על-כך לסדר היום. תמשיכו לנסות להפריך את הנתונים שהתעשיינים מעלים ואנחנו הולכים לקטסטרופה, הם יעזבו את הארץ. שמשרדי הכלכלה והאוצר ישבו עם התעשיינים ויכינו תכנית בתוך חודשיים איך מפריחים את התעשייה: מה עושים עם הרגולציה, ואם פעם היתה בצורת והעלו את מחירי המים, עתה הבצורת נגמרה…".
אילוסטרציה ראשי: דודו גרינשפאן – פלאש 90
