שר האוצר, משה כחלון, בוחן בימים האחרונים מהלך להורדת שיעור מס ערך מוסף מ-18% ל-17% ומס החברות מ-26.5% ל-25%.
הסיבות לצעד, המצוי בימים אלו בדיונים ראשוניים במשרד האוצר, הן שתיים: העלייה בגביית המיסים, אשר הכניסה לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים נוספים והירידה המדאיגה בצמיחה, הנובעת בין השאר מהמסים הרגרסיביים הכבדים. על פי נתוני הלמ"ס, ברבעון הראשון של 2015 הצמיחה עמדה על 2% וברבעון השני היה שיעורה 0.3% בלבד.
עלות המהלך נאמדת במיליארדי שקלים לאוצר המדינה, אך ההורדה אמורה להפחית את יוקר המחיה, תגדיל את ההכנסה הפנויה בעיקר עבור השכבות החלשות ותוביל לצמיחה כלכלית – כך שבטווח הארוך היא תביא תועלת גם לקופת המדינה. יש לציין כי צמיחה גוררת גם עלייה בדירוג האשראי, כך שהמדינה תשלם ריבית נמוכה יותר עבור אגרות החוב שלה.
קרא עוד:
[postim]
המע"מ נחשב לאחד המסים הפוגעים בשוויון הכלכלי-חברתי, משום שהוא מוטל באותו השיעור על העשירים והעניים כאחד. יותר מכך, השכבות החלשות, המוציאות את רוב הכנסותיהן על צריכה שוטפת, נפגעות ממנו יותר מאשר השכבות המבוססות, אשר מפנות חלק ניכר מהכנסותיהן להשקעה וחיסכון וכמובן אינם משלמים עליהם מע"מ.
כזכור, את מע"מ ומס החברות העלה לשיא שר האוצר לשעבר, יאיר לפיד, בתקציב הראשון שהעביר לשנים 2013-2014 ובו הפר את הבטחתו המפורשת טרם הבחירות, שלא להעלות מסים. זו הפעם השלישית מאז כינונו של חוק המע"מ, בו מגיע שיעורו לרמה של 18% – הגבול העליון אשר מעולם לא נחצה.
מס החברות עמד בעבר על שיעור גבוה בהרבה, עד 66.1%, אולם מאז שנות ה-80 הוא יורד בהתמדה. העלאתו הראשונה מזה שנים רבות התרחשה ב-2012, מ-24% ל-25% וכשנה לאחר מכן הוא הועלה שוב.
(צילום: יונתן זינדל – פלאש 90)
